תחילת שיחות שוויץ בין וושינגטון לטהראן: האם 'מזכר איסלמבאד' יסיים עשורים של סכסוך?

היחסים בין ארה"ב לאיראן נכנסו לעידן חדש עם תחילת סבב שיחות רשמיות באתר הנופש בורגנשטוק שבשוויץ, היום (ראשון). מהלך זה מגיע בעקבות כניסתו לתוקף של מזכר ההבנות שנחתם בין הצדדים, בצל ציפייה בינלאומית לתוצאות השיחות הללו, אשר עשויות לצייר מחדש את מאזן הכוחות באזור המזרח התיכון.

פקיסטן הודיעה רשמית על תחילת המשא ומתן הזה, הנכלל במסגרת מה שמכונה 'מזכר הבנות איסלמבאד'. מזכר זה, שנחתם אלקטרונית על ידי הנשיאים דונלד טראמפ ומסעוד פזשקיאן, נועד לשים קץ למתיחות הגוברת ולפתוח נתיב משא ומתן בר קיימא בין שתי המעצמות.

הפגישות הטכניות הראשונות בשוויץ מתמקדות בקביעת מנגנונים מדויקים ליישום סעיפי המזכר ולהבטחת עמידת שני הצדדים בהתחייבויות ההדדיות. מסלול זה מהווה הכנה הכרחית למעבר לנושאים מורכבים ורגישים יותר בשלבים הבאים של הדיאלוג הדיפלומטי המתמשך.

התיווך הקטרי והפקיסטני מילא תפקיד מהותי בקירוב עמדות בין וושינגטון לטהראן כדי להגיע לנקודה זו. מקורות דיווחו כי המאמצים האזוריים התמקדו בניסוח עמדות גמישות שיאפשרו להתגבר על מכשולים ראשוניים ולבנות גשרי אמון שאבדו לפני שנים רבות.

למרות האווירה האופטימית, עולים אתגרים הקשורים להגדרת 'בעלות הברית' במזכר, מה שעורר הסתייגויות והסלמה מצד ישראל. משקיפים סבורים כי העמימות בחלק מהטקסטים הייתה מכוונת כדי להקל על החתימה, אך כעת היא עומדת בפני מבחנים קשים בשטח.

נוכחותו של ראש ממשלת קטאר ושר החוץ, השייח' מוחמד בן עבד א-רחמן, בשוויץ משקפת את הרצינות שהמתווכים מייחסים להצלחת סבב זה. דוחא, באמצעות ניסיונה רב השנים בנושא זה, שואפת להבטיח שההבנות השבריריות לא יתמוטטו תחת לחץ ההסלמה בשטח.

מצדה, טהראן רואה במזכר זה שער להסכמים רחבים יותר שיבטיחו את ביטחונה הלאומי ויחזקו את נוכחותה האזורית. מקורות איראניים מדגישים כי המחויבות למסלול הדיפלומטי קשורה למידת היענות הצד השני לדרישות להסרת המצור הכלכלי החונק.

התקופה האחרונה עמדה בסימן מתיחות בשטח, שהתבטאה בסגירת מצר הורמוז על ידי איראן, בצעד שתואר כתגובה לאי עמידת ישראל בסעיפי הרגיעה. הסלמה זו קשורה קשר הדוק למצב בדרום לבנון, מה שמציב את החזית הלבנונית כגורם לחץ על שולחן המשא ומתן.

ניתוחים מצביעים על כך שהמזכר הנוכחי מבטיח הפסקת אש למשך שישים יום בכל החזיתות, אך אין משמעותו סיום מוחלט של הסכסוך. המטרה העיקרית היא לספק סביבה רגועה שתאפשר דיון בנושאים הגדולים המעניינים את הקהילה הבינלאומית, ובראשם ביטחון השיט.

סוגיית מצר הורמוז בולטת כעדיפות עליונה בשלב הראשון של המשא ומתן, בשל השפעתה הישירה על מחירי האנרגיה העולמיים. וושינגטון שואפת להבטיח את זרימת הנפט, בעוד טהראן דורשת ערבויות שיסיימו את הבידוד הכלכלי שהוטל עליה ויאפשרו לה לייצא את משאביה בחופשיות.

השלב השני של הדיאלוג אמור לפתוח את תיק הגרעין האיראני הסבוך על כל פרטיו הטכניים והפוליטיים. שלב זה כולל דיונים על הקפאת פעולות העשרת אורניום, וגורל מתקני גרעין גדולים כמו 'נתנז' ו'פורדו' שוושינגטון דורשת לפרקם.

ארצות הברית מתנה את הדברים בקביעת מנגנוני פיקוח פתאומיים וישירים על המתקנים האיראניים, בנוסף לטיפול בגורל טונות של אורניום מועשר. מנגד, איראן מתעקשת כי כל ויתור בתיק זה חייב להיות מלווה בהסרה מקיפה ומוחלטת של כל הסנקציות שהוטלו עליה במשך עשורים.

מומחים סבורים כי הצלחת שיחות שוויץ תלויה ביכולת הצדדים להפריד בין הנושאים האזוריים לבין המסלול הדו-צדדי. עם זאת, הקשר ההדוק בין טהראן לבעלות בריתה באזור, כמו חיזבאללה, נותר גורם מכריע שעשוי להוביל להצלחה או לכישלון התהליך כולו.

המבחן האמיתי של הקהילה הבינלאומית והמתווכים טמון בהפיכת הפסקת אש זמנית זו לשלום קבוע ומקיף. האינטרסים המורכבים והמורכבויות ההיסטוריות הופכים את המסע למציאת הסכם סופי לדרך רצופת סיכונים, אך היא נותרה האפשרות היחידה למנוע עימות צבאי רחב היקף.

השלב הנוכחי דורש דחיפה לקראת תחילת המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן, כאשר על שולחן הדיונים יעלו נושאים ריבוניים כמו מצר הורמוז והביטחון האזורי.