דרישות אמריקאיות לתמיכה בממשלת א-זיידי: פירוק פלגים ופתיחות אסטרטגית לסוריה

ביקורו של השליח הנשיאותי המיוחד של ארה"ב, טום באראק, בבירה העיראקית בגדאד, פתח אופקים חדשים לשאלות לגבי אופי השלב הבא ביחסים הבילטרליים. וושינגטון שואפת באמצעות מהלכים אלה לשרטט מחדש את סדרי העדיפויות הביטחוניים והכלכליים של עיראק, ומציבה תנאים ספציפיים בתמורה להמשך הכיסוי הפוליטי והתמיכה הכלכלית בממשלת עלי א-זיידי.

במהלך הדיונים הרשמיים, הדגישו שני הצדדים את חשיבות השותפות האסטרטגית, עם התמקדות אמריקאית אינטנסיבית בנושאי אנרגיה, השקעות וריכוז הנשק בידי המדינה. מהלכים אלה באים כהכנה לביקור צפוי של ראש ממשלת עיראק בבית הלבן באמצע יולי הקרוב, בהזמנה רשמית מהנשיא דונלד טראמפ.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי ממשלת עיראק כבר החלה בצעדים מעשיים לארגון מחדש של הפלגים החמושים לפני הגעת השליח האמריקאי. צעדים אלה כללו הקמת ועדות מומחים הפועלות לארגון מחדש של חלק מהיחידות הצבאיות ושילובן במסגרות המדינה הרשמיות, כדי להפחית את התלות בכינויים הפלגיים המסורתיים.

הדיווחים מצביעים על כוונה רצינית לארגן מחדש את מבנה כוחות הגיוס העממי (אל-חשד א-שעבי), באמצעות רוטציה של ההנהגה הנוכחית וקידום גורמים פחות קשורים לנאומים אידיאולוגיים או מפלגתיים. מסלול זה נועד ליצור מוסד צבאי ממושמע יותר וכפוף להחלטה המרכזית, וזהו דרישה בסיסית של הממשל האמריקאי הנוכחי.

בהקשר קשור, התיק הסורי בלט כאחד מצירי הדיון החשובים ביותר בין בגדאד לוושינגטון, כאשר ארצות הברית מעודדת את עיראק לפתיחות רחבה כלפי דמשק. מגמות אלה קדמו לביקור שערך ראש שירות המודיעין הלאומי העיראקי, חמיד א-שטרי, בבירה הסורית, שם נפגש עם הנשיא הסורי אחמד א-שראע כדי לדון בתיאום ביטחוני.

וושינגטון רואה בשילוב סוריה החדשה בסביבתה הערבית עמוד תווך חיוני ליציבות אזורית ולהבטחת הגבולות המשותפים. עם זאת, מגמה זו נתקלת באתגרים פנימיים בעיראק, בשל היעדר הסכמה בין הכוחות הפוליטיים, ובמיוחד אלה הקרובים לטהראן, לגבי אופי היחסים עם המשטר הסורי החדש.

ממשלת א-זיידי מוצאת את עצמה בפני משוואה קשה המאזנת בין הרצון האמריקאי להיפתח לדמשק לבין הסתייגויות איראניות. התקדמות במסלול זה עשויה לחזק את התמיכה האמריקאית, אך בו בזמן עלולה לעורר מתיחות עם בעלות בריתה של טהראן החוששות מירידה בהשפעתן האסטרטגית באזור.

במישור הכלכלי, ביקור באראק נשא מסרים חיוביים שהתבטאו בשבחים על הענקת רישיון הפעלה לחברת 'סטארלינק' העולמית בעיראק. בגדאד גם החלה במשא ומתן רציני עם חברת 'שברון' לפיתוח שדות נפט, מה שמשקף רצון להפוך את היחסים עם וושינגטון מאופיים הביטחוני הטהור לשותפות השקעות רחבה.

בין הפרויקטים הבולטים הנידונים, שיקום צינור הנפט כירכוכ-בניאס, המקשר את שדות הנפט העיראקיים לנמלים הסוריים בים התיכון. פרויקט זה יספק לעיראק מוצא אסטרטגי לייצוא נפט הרחק מהמורכבויות הגיאופוליטיות במצר הורמוז, ויפחית את הלחצים הכלכליים האזוריים.

משקיפים רואים בתמיכת וושינגטון בא-זיידי חלק מאסטרטגיית 'השינוי השקט', שמטרתה לחזק את מוסדות המדינה על חשבון הכוחות המסורתיים. א-זיידי, עם רקעו הכלכלי, שואף להפוך את עיראק לחלק ממערכת בינלאומית יציבה, וזה מתיישב עם חזון הממשל האמריקאי לצמצום השפעת הקבוצות החמושות.

אך יישום דרישות אלה, ובמיוחד פירוק הנשק וחיסול כלכלות המפלגות, נתקל במכשולים מבניים עמוקים בתהליך הפוליטי העיראקי. לפלגים החמושים יש כיסוי פוליטי חזק ובסיס אנושי רחב, מה שמקשה על קביעת לוח זמנים סופי לסיום קיומם החמוש לחלוטין.

טהראן חוששת שהתקרבות עיראקית-סורית-טורקית תוביל להיווצרות 'ציר' שיחליש את מעמדה כריאה כלכלית יחידה עבור חלק מהצדדים. לכן, כל מהלך עיראקי לכיוון דמשק יתנגש בהכרח ב'ווטו' האיראני המנסה לשמר את עיראק כזירת השפעה אסטרטגית וכלכלית מרכזית עבורה.

בנסיבות אלה, החודשים הקרובים יהיו מכריעים בקביעת מסלול מדיניות החוץ העיראקית, במיוחד לאחר הפגישה הצפויה בין א-זיידי לטראמפ. ממשלת עיראק תיאלץ לספק ערבויות מוחשיות לגבי ריכוז הנשק אם ברצונה לשמור על קצב התמיכה האמריקאית הגובר.

האתגר הגדול ביותר העומד בפני המדינה העיראקית הוא היכולת ליישם התחייבויות בינלאומיות מבלי להידרדר לסכסוך פנימי עם הכוחות המתנגדים לשינוי. האיזון בין האינטרסים האמריקאיים והאיראניים בזירה העיראקית נותר המשימה הקשה ביותר העומדת בפני כל ראש ממשלה השואף להחזיר את ריבונות המדינה המלאה.

וושינגטון מעודדת את בגדאד להרחיב את שיתוף הפעולה עם סוריה בתחומי הביטחון, הכלכלה והפוליטיקה, במסגרת חזון שמטרתו לשלב את סוריה החדשה בסביבתה הערבית.