טראמפ: אין גבולות לסמכותי לאחר המלחמה עם איראן, וההסכם מנע מאיתנו שפל עולמי

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עורר גל של מחלוקת פוליטית בעקבות הצהרות שמסר לתוכנית 'האקסיוס שואו', בהן אישר כי אינו רואה כל מגבלות על סמכותו הביצועית לאחר סיום העימות הצבאי עם איראן. הערות אלו הגיעו לאחר השגת מזכר הבנות שסיים את הלחימה, למרות שלא השיג את תנאי 'הכניעה ללא תנאי' שטראמפ הציב כיעד אסטרטגי בתחילת הסכסוך המזוין.

טראמפ הדגיש במהלך ראיונו עם העיתונאי מארק קאבוטו כי הניסיון הצבאי האחרון לא החליש את יכולתו לכפות את ההשפעה האמריקאית, אלא ראה בו הוכחה מבריקה לכוח הצבאי שברשות וושינגטון. הוא הוסיף בנימה בטוחה שלמרות שהוא מודע לקיומן של מגבלות חוקיות או פוליטיות תיאורטיות, הוא חש בפועל שאין תקרה למה שהוא יכול להשיג מעתה והלאה.

באשר לנסיגה מתקרת הדרישות הגבוהות, הנשיא האמריקאי הודה כי הסכים לפשרה פוליטית במקום הכרעה צבאית מלאה כדי למנוע אסון כלכלי שעלול לפגוע במדינות העולם. הוא הסביר כי המשך ההסלמה היה מוביל בהכרח למצב של שפל עולמי גדול, וזה מה שדחף אותו לקבל את ההחלטה על הרגעה ברגעים המכריעים.

טראמפ טען כי הכוחות המזוינים האמריקאים הצליחו להביס את הצד האיראני באופן מוחלט בשטח לפני חתימת ההסכם האחרון. הוא תיאר את מזכר ההבנות ככזה שמהותו שווה לכניעה, וציין כי המצור הימי שהטילה וושינגטון היה חונק עד כדי מניעת מעבר של אספקה או ספינות דרך נתיבי המים החיוניים.

טראמפ מתח ביקורת חריפה על הקולות הקיצוניים בתוך הממשל האמריקאי ומחוצה לו שדרשו את המשך הפעולות הצבאיות עד הסוף. הוא סבר כי המשך אופציית ההפצצה למשך שבועות נוספים היה גורם לסגירה קבועה של מצר הורמוז, מה שהיה אומר עצירת זרימת הנפט העולמית וקריסת שווקי האנרגיה הבינלאומיים באופן בלתי הפיך.

מקורות יודעי דבר גילו כי הנשיא האמריקאי הביע בחדרים סגורים דאגה עמוקה משחיקת מאגרי הנפט העולמיים במהלך תקופת המלחמה. דאגה זו מפני הלם מחירים במגזר האנרגיה הייתה המניע העיקרי מאחורי הסכמת הבית הלבן להסכם שמשקיפים רואים בו הרבה פחות מהשאיפות שהוכרזו על ידי הממשל בשבועות הראשונים למלחמה.

אנליסטים פוליטיים רואים בהצהרות טראמפ ניסיון לעצב מחדש את הזירה הפוליטית הפנימית, באמצעות הצגת ויתורים דיפלומטיים כחוכמה כלכלית וכוח צבאי. למרות התעקשותו על כך שהמתרחש משקף את הרחבת השפעתו, ההבנות המוגבלות נותרו נקודת דיון לוהטת לגבי מידת הצלחת האסטרטגיה האמריקאית בהשגת יעדיה הסופיים.

ראיון זה משקף את האתגרים שעמדו בפני וושינגטון באיזון הלחץ הצבאי עם יציבות הכלכלה העולמית הקשורה לשרשרות האספקה באזור המזרח התיכון. ודבריו של טראמפ על 'סמכות ללא גבולות' נשארים אינדיקציה לאופי השלב הבא בהתמודדותו עם התיקים הבינלאומיים הסבוכים לאחר סגירת תיק העימות הישיר עם טהראן.

אני יודע שיש גבולות, אבל מבחינתי אין גבולות לסמכותי אחרי מה שהשגנו צבאית.