לחץ אמריקאי כבד על ישראל לסגת מדרום לבנון ומהר החרמון

תחושה של תסכול וכעס שררה בחוגים הפוליטיים והביטחוניים בישראל, בעקבות חשיפת פרטי מזכר הבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן. מזכר זה נועד להפחית את ההסלמה האזורית ולפתוח נתיב משא ומתן חדש, אך הוא כלל סעיפים המחייבים את הצדדים לשמור על רגיעה בזירות שונות, ובראשן הגבול הלבנוני.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי הממשל האמריקאי החל להפעיל לחץ ממשי על תל אביב כדי לדחוף אותה לסגת מחמש נקודות אסטרטגיות בדרום לבנון. הדרישות האמריקאיות כללו גם את הצורך בנסיגה מהחלקים שנכבשו על ידי צה"ל בהר החרמון הסורי מאז תחילת 2024, כדי להבטיח שלא ייפגע המסלול המדיני עם טהראן.

דיווחים ציטטו גורם ישראלי המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שתיאר את המשא ומתן המתנהל עם וושינגטון כ'קשה ומורכב'. הגורם הדגיש כי ישראל עדיין מסרבת לסגת מהפריסה הצבאית הנוכחית שלה בדרום לבנון, למרות המסרים האמריקאים הנחרצים.

וושינגטון מאיימת לנקוט בצעדים מעשיים נגד ישראל במקרה של המשך סירובה לדרישות הנסיגה, כאשר צעדים אלה עשויים להגיע לעיכוב משלוחי נשק חיוניים. מקורות ישראלים ציינו כי הלחצים עשויים להתפתח להטלת הגבלות ביטחוניות וצבאיות הדומות לאמברגו בלתי מוכרז על אספקת ציוד לחימה.

הממשל האמריקאי שואף באמצעות לחצים אלה להשיג התחייבות רשמית מנתניהו לנסיגה, כדי להציגה כהישג מדיני בולט עבור הנשיא האמריקאי. זאת בזמן שישראל רואה במזכר כזה פוגע באינטרסים הביטחוניים העליונים שלה, במיוחד מכיוון שהוא מתעלם מסוגיית הטילים הבליסטיים האיראניים.

בשטח, מקורות צבאיים חשפו עצירה כמעט מוחלטת של התקדמות כוחות צה"ל לעומק השטח הלבנוני בשעות האחרונות. נראה כי צה"ל החל בפריסה מחדש בהתאם לאווירה הפוליטית הטעונה, למרות דרישתו הפומבית לשמור על חופש פעולה צבאי.

דיווחים עיתונאיים ציינו כי היחידות הישראליות שחצו את נהר הליטני ממוקמות כעת באזורים חשופים, מה שהופך אותן פגיעות לסיכוני תקיפה. בהתאם לכך, ניתנו הוראות צבאיות מחמירות לכוחות להתבצר בתוך מבנים ולחפור תעלות הגנה כדי לצמצם אבדות בנפש במקרה של עימותים פתאומיים.

החששות בפיקוד הצפון של צה"ל גוברים מפני הצלחת חיזבאללה באיתור מדויק של מיקומי הכוחות הממוקמים במהלך תקופת הרגיעה הנוכחית. מפקדים צבאיים סבורים כי הישארות הכוחות במצב הגנה ללא התקדמות מגבירה את הסבירות לחשיפתם להתקפות טילים או לפעולות צליפה מדויקות.

מצד שני, מקורות דיפלומטיים אישרו כי לבנון הוזכרה שלוש פעמים בטקסט מזכר ההבנות האמריקאי-איראני, מה שמאשש את מרכזיותה בהסכם. דובר משרד החוץ האיראני ראה בנוכחות זו שיקוף של מחויבות הצדדים להרגעת הגבול הצפוני של ישראל כחלק מעסקה אזורית רחבה יותר.

החששות הישראליים אינם מוגבלים לתקופת הרגיעה הזמנית שנקבעה לשישים יום, אלא מתרחבים למה שיניבו המשא ומתן הסופי. חוגי הביטחון בתל אביב חוששים מהטלת עובדות בשטח קבועות שיגבילו את יכולת צה"ל להתמודד עם איומי חיזבאללה בעתיד.

החוגים הפוליטיים בישראל דנים בתרחישים שונים להתמודדות עם הדרישה האמריקאית, הנעים בין נסיגה ל'אזור ביטחון' צר או נסיגה מלאה. אפשרות הנסיגה המלאה היא אחת האפשרויות הרגישות ביותר, בשל השלכותיה הפוליטיות הפנימיות שעלולות לאיים על יציבות הקואליציה השלטת.

בצל ציפייה זו, נותרה השאלה פתוחה לגבי יכולתו של נתניהו לתמרן פוליטית כדי לסכל כל הסכם המטיל מגבלות על הפעולה הצבאית הישראלית. החוגים הישראליים ממתינים לתוצאות סבבי המשא ומתן הבאים כדי לקבוע את מסלול העימות או הרגיעה בגבול הצפון.

ישראל מנהלת משא ומתן קשה עם וושינגטון בנוגע להמשך פריסת כוחותיה, ואין כוונה לסגת מעמדותינו בדרום לבנון.