צבא הכיבוש הישראלי ממשיך להעמיק את נוכחותו הצבאית ברצועת עזה באמצעות אסטרטגיה חדשה שמטרתה להפוך שליטה זמנית למציאות שטח קבועה. מקורות דיווחו כי הכיבוש החל בבנייה והצטיידות של 40 אתרים צבאיים מתקדמים הפרוסים באזורים אסטרטגיים בתוך הרצועה, השונים בעיצובם מהבסיסים המסורתיים שהכיר הצבא בחזיתות קודמות.
הדיווחים מצביעים על כך שאותם אתרים צבאיים תוכננו להיות מתחמים מבוצרים המסוגלים להכיל צוותי לחימה משולבים הכוללים יחידות חי"ר, שריון והנדסה צבאית. עלות הקמת אתר בודד הגיעה לכ-5 מיליון שקלים, מה שמשקף את היקף ההשקעה הפיננסית והלוגיסטית שהכיבוש משקיע כדי לבסס את נקודות האחיזה שלו בתוך השטחים הפלסטיניים.
ההנדסה הצבאית של בסיסים אלה מסתמכת על מבני בטון טרומיים המספקים הגנה מהירה ויעילה מפני ירי ישיר ופגזים, עם אפשרות להעבירם ולשנות את מיקומם בהתאם לצורך המבצעי. דפוס אדריכלי צבאי זה דומה למתחמים שהקימו בעבר הכוחות האמריקאים בעיראק ובאפגניסטן כדי להתמודד עם התקפות גרילה ופעולות פתע.
בהקשר של שליטה גיאוגרפית, צבא הכיבוש שולט כעת על כ-64% משטח רצועת עזה, אזורים שפונו מתושביהם והפכו לאזורים צבאיים סגורים. אתרים אלה פרוסים בצפיפות בצפון הרצועה, בעוד שהעבודה על השלמת היתר נמשכת באזורים המרכזיים והדרומיים כדי להבטיח כיסוי ביטחוני מקיף.
תוכנית הכיבוש כוללת הקמת 'אזורי התרעה' והגנה המקיפים אתרים אלה, כאשר נחפרות תעלות עמוקות לאורך מאות מטרים כדי למנוע כל התקדמות של כלי רכב או אופנועים פלסטיניים. צעדים אלה נועדו להפחית חיכוך ישיר עם ההתנגדות ולספק מרחקי ביטחון מספקים לכוחות המוצבים בתוך הבסיסים.
בנוגע להוראות השטח, פיקוד צבא הכיבוש הוציא פקודות מחמירות לחייליו לכוון לכל פלסטיני שינסה לחצות את 'הקווים הצהובים' או להתקרב לצירים ראשיים כמו כביש צלאח א-דין. כביש היסטורי זה, שחיבר את צפון הרצועה לדרומה, הפך לנתיב הרוס מלא במחסומים ונקודות צבאיות המבתרים את עזה.
במקביל לבנייה מעל פני הקרקע, הכיבוש ממשיך בפעולות חפירה וחיפוש נרחבות כדי לחשוף את רשתות המנהרות המהוות את הדאגה הגדולה ביותר לכוחותיו. מקורות הכיבוש טוענים כי הצליחו להרוס ולסגור כ-450 קילומטרים של מנהרות מאז תחילת התוקפנות, תוך שימוש בטכניקות פיצוץ ויציקת בטון כדי לנטרלן באופן סופי.
הפעולות הצבאיות כללו גם שיקום המכשול הביטחוני בגבול ופיתוח גדר 'שעון החול' שנפרצה בשבעה באוקטובר. הגדר צוידה בשערים מיוחדים ועמדות תצפית מודרניות הנשלטות מרחוק, ומצוידות במערכות הגנה המסוגלות להתמודד עם כטב"מים מתאבדים המכוונים לנקודות תצפית.
בסיור שטח שחשף את היקף הטרגדיה, המצב ההומניטרי בעזה תואר כ'פצצה מתקתקת' המאיימת להתפוצץ בכל רגע כתוצאה מהתנאים הלא אנושיים שבהם חיים התושבים. כ-2.2 מיליון פלסטינים נתונים תחת נטל המצור וההרס, בעוד מאות אלפים מהם מצטופפים באוהלים רעועים באזור אל-מוואסי הצפוף.
תצפיות שטח מראות כי אזור אל-מוואסי בדרום הרצועה לבדו מכיל כ-400 אלף עקורים החיים בחדרי פח וניילון בתוך הריסות מבנים הרוסים חלקית. אתרים צבאיים ישראליים משקיפים מגבעות חול גבוהות על ריכוזים אלה, מה שמעמיד את העקורים תחת מעקב ישיר וירי מתמשך של הכיבוש.
הכיבוש לא הסתפק בביצורים קבועים, אלא סלל דרכים מיוחדות המקשרות בין האתרים הצבאיים כדי להקל על תנועת כלי רכב ולמנוע מטעני חבלה המוצבים בדרכי עפר. דרכים אלה נחשבות ל'עורקי אספקה' מוגנים המאפשרים לצבא תמרון מהיר והעברת כוחות בין מגזרים שונים מבלי להיחשף לסכנות מוקשים.
הדיווחים מצביעים על תיאום מודיעיני ואש אינטנסיבי בין 40 האתרים, כאשר כולם מחוברים לחדר מבצעים משותף המחליף נתוני תצפית וחישה. מערכת משולבת זו מאפשרת הכוונת מכות מדויקות ותמיכה באש הדדית במקרה של התקפה על אתר כלשהו, מה שמחזק את יכולת הכוחות לעמוד לאורך זמן.
היערכות צבאית עצומה זו משקפת את כוונת הכיבוש להישאר לפרקי זמן ארוכים בתוך הרצועה ולהטיל מציאות ביטחונית חדשה המבתרת את האחדות הגיאוגרפית של עזה. צעדים אלה חורגים מפעולות צבאיות חולפות ומגיעים לרמה של 'כיבוש מחדש' מקיף הכולל שינוי תוואי השטח ובניית תשתית צבאית קבועה.
לסיכום, המצב בעזה נותר תלוי בין פטיש הביצורים הצבאיים הישראליים לסדן האסון ההומניטרי המתעצם הפוגע באזרחים. עם המשך בניית בסיסים אלה, גוברים החששות מהפיכת הרצועה לכלא גדול המחולק לקנטונים מבודדים הנתונים לפיקוח טכנולוגי וצבאי הדוק מסביב לשעון.
מתחת לפני השטח בעזה קיימת פצצה מתקתקת אמיתית ואיום ארוך טווח; המיוצג על ידי 2.2 מיליון פלסטינים החיים בתנאים לא אנושיים.
Share your opinion
הכיבוש מקבע את שליטתו בעזה באמצעות 40 אתרים צבאיים ותעלות מסביב