דוח בינלאומי: ישראל הופכת את כלכלת הגדה המערבית לזירת עימות כדי לחנוק את הפלסטינים

קבוצת המשבר הבינלאומית פרסמה דוח מפורט תחת הכותרת "האחיזה החונקת", בו סקרה את השינויים הדרמטיים שפקדו את הכלכלה הפלסטינית מאז סוף 2023. הדוח הדגיש כי הכלים הפיננסיים והבנקאיים הפכו לאמצעי לחץ ישירים המופעלים על ידי רשויות הכיבוש כדי להשפיע על חיי היומיום של הפלסטינים בגדה המערבית.

המחקר קבע כי המשבר הנוכחי אינו רק תוצר לוואי של מתיחות צבאית, אלא אסטרטגיה מכוונת שמטרתה להפוך את הכלכלה לזירת עימות. החוקרים סבורים כי המתרחש כיום מייצג מעבר מסוכן ממצב של תלות כלכלית מסורתית לשלב של חניקה ישירה ושיטתית של כל המגזרים החיוניים.

שורשי המשבר הזה נעוצים בפרוטוקול פריז הכלכלי שנחתם בשנת 1994, שהותיר את מפתחות השליטה על הגבולות, המעברים והמערכת המוניטרית בידי ישראל. למרות שההסכם היה אמור להיות זמני, הוא ביסס את תלות הרשות הפלסטינית בהכנסות הסליקה, שישראל שולטת בקצב העברתן.

הדוח הדגיש כי אירועי אוקטובר 2023 היוו נקודת מפנה מכרעת, כאשר השפעת הזרמים הימניים בממשלת ישראל, השואפים לספח את הגדה, התעצמה. מגמה זו באה לידי ביטוי בהצהרות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שקישר בגלוי בין הידוק החניקה הפיננסית למניעת הקמת ישות פלסטינית עצמאית כלשהי.

היחסים הבנקאיים בין הבנקים הפלסטיניים והישראליים הם אחת מנקודות התורפה המסוכנות ביותר שמנוצלות על ידי הכיבוש כדי לערער את היציבות. האיום המתמיד בניתוק היחסים עם הבנקים המקבילים מותיר את המערכת הפיננסית הפלסטינית במצב מתמיד של אי ודאות, מה שמשבש את תנועת ההשקעות והתכנון הכלכלי לטווח ארוך.

בנוגע לכספי הסליקה, הדוח ציין כי הקיצוצים הישראליים החוזרים ונשנים הובילו לחוסר יכולתה של הרשות לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עובדים וספקים. ליקוי פיננסי זה לא נעצר בגבולות המוסדות הרשמיים, אלא התרחב לכל מפרקי השוק המקומי הסובל מירידה חדה בכוח הקנייה.

כמו כן, צצה בעיה טכנית מורכבת של הצטברות כמויות אדירות של מטבע ה'שקל' בתוך הבנקים הפלסטיניים כתוצאה מההגבלות על העברת מזומנים לישראל. הצטברות זו מעלה את עלויות הביטוח וההובלה, ומאלצת חלק מהסוחרים לפנות לערוצים פיננסיים לא רשמיים, מה שמחליש את הפיקוח הפיננסי הכללי.

בנוגע לתנועה ומעבר, הגדה המערבית הפכה למה שדומה ל'איים מבודדים' עקב הגברת המחסומים הצבאיים ושערי הברזל בין הערים. אמצעים אלה לא רק עכבו את תנועת האנשים, אלא גם העלו את עלויות ההובלה וההפצה באופן מטורף, מה שהפך את הפעילות המסחרית הפנימית לתהליך מסוכן ולא כדאי כלכלית.

אלפי משפחות פלסטיניות איבדו את מקור הכנסתן העיקרי לאחר שנאסר על עובדים להגיע למקומות עבודתם בתוך הקו הירוק מאז תחילת המלחמה. אובדן כפול זה הוביל לייבוש מקורות הנזילות בשווקים המקומיים, ותרם להעלאת שיעורי העוני והאבטלה לרמות חסרות תקדים בתולדות הגדה המערבית.

הדוח התייחס למצב באזור המסווג (C), המהווה את העומק האסטרטגי לפיתוח הפלסטיני עם משאבי טבע ושטחים חקלאיים. הוא הבהיר כי מניעת השקעות פלסטיניות באזורים אלה מונעת מהכלכלה הזדמנויות צמיחה עצומות, ומצמצמת את הפעילות הכלכלית לקנטונים צרים וצפופים.

הנתונים המופיעים בדוח מציירים תמונה עגומה לעתיד המחיה, כאשר הכלכלה סובלת מהתכווצות חדה וירידה מתמדת ברמות ההכנסה לנפש. קבוצת המשבר הזהירה כי המשך לחצים אלה עלול להוביל לקריסת מוסדות השירותים והרשויות המקומיות הנאבקות כיום כדי לשרוד.

הדוח הציע שורה של פתרונות דחופים, החל בהבטחת זרימה סדירה של כספי הסליקה והסרת הגבלות על תנועת עובדים וסחורות באופן מיידי. עם זאת, המומחים הדגישו כי תרופות הרגעה אלה לא יסיימו את המשבר אלא אם יימצאו מנגנונים בינלאומיים להפחתת התלות המבנית במערכת הפיננסית הישראלית.

הקבוצה הבינלאומית קראה לצורך בביצוע רפורמות פנימיות פלסטיניות לחיזוק השקיפות, במקביל ללחץ בינלאומי לעצור את השימוש בכלכלה ככלי לענישה קולקטיבית. המשך המצב הנוכחי מאיים בפיצוץ חברתי ופוליטי קרוב, שהשפעותיו לא יוגבלו רק לשטחים הפלסטיניים אלא יתפשטו לכל האזור.

הדוח סיכם כי הבנת עתיד הסכסוך הפלסטיני-ישראלי עוברת בהכרח דרך הבנת המדיניות הכלכלית שישראל נוקטת בגדה. הכלכלה אינה רק מספרים וסטטיסטיקות, אלא היא אבן היסוד לעמידות החברה הפלסטינית וליכולתה להישאר על אדמתה מול מדיניות העקירה השקטה.

הכלכלה הפלסטינית אינה עוד רק נספח, אלא הפכה לזירת עימות שבה ישראל משתמשת במדיניות פיננסית ככלי לכפייה פוליטית.