מוסדות בינלאומיים ממשיכים לעקוב אחר מסלולי היציבות והפיתוח באזור הערבי, ובהקשר זה פרסמה קרן 'ברטלסמן שטיפטונג' הגרמנית את הדו"ח החדש שלה על מדד טרנספורמציה עסקית (BTI). הדו"ח כלל הערכה מקיפה של 137 מדינות, כולל לוב, וכיסה את התקופה שבין 2023 ל-2025, כדי לשקף תמונה מדויקת של מציאות השינויים המבניים.
המדד התבסס בסיווגו על שלושה צירים מהותיים המהווים את עמודי התווך של המדינה המודרנית: טרנספורמציה דמוקרטית, מנגנוני ממשל, ומידת היעילות של כלכלת השוק. התוצאות הלוביות היו מאכזבות, כאשר המדינה קיבלה רק 2.31 נקודות מתוך 10, מה שהציב אותה במקום ה-128 בעולם, מיקום המשקף את גודל האתגרים העצומים.
מקורות אנליטיים דיווחו כי ירידה חדה זו בנקודות מבטאת את עומק המשבר הפוליטי ואת מצב הפיגור המוסדי ממנו סובלת המדינה מזה שנים. משקיפים רואים כי מספרים אלו אינם רק סטטיסטיקות, אלא הם השתקפות של מציאות בה חי האזרח הלובי תחת כישלון מסלולי הרפורמה והיעדר חזון לאומי אחיד.
בפירוק ציר הטרנספורמציה הפוליטית, הנתונים מראים כי לוב סובלת מחולשה חמורה בסטנדרטים של השתתפות פוליטית ושלטון החוק. סטנדרטים אלו רשמו רמות נמוכות שלא עלו על שתי נקודות, מה שמעיד על פער גדול בין השאיפות העממיות לשינוי לבין המציאות המוסדית הרעועה החסרה כלי ניהול נבונים.
בנוגע לממשל, הדו"ח מדגיש את היעדר התיאום היעיל בין הרשויות המחוקקות והמבצעות, מה שהוביל להתנגשות בהחלטות ובחוקים. בלבול ניהולי זה תרם להחלשת יכולת המדינה לארגן את העניינים הציבוריים ולהשיג יעדים כוללים בתחומי הביטחון והחברה, מה שהגביר את מורכבות התמונה הכללית.
בנוגע לצד הכלכלי, המצב לא היה טוב יותר, כאשר מדדי היציבות הפיננסית והמוניטרית לא עברו את רף שלוש הנקודות במקרה הטוב. ביצועים צנועים אלו משקפים את היעדר אסטרטגיות ברורות להשגת קיימות כלכלית, תחת תלות מוחלטת במשאבי רנטה ותנודתיות במדיניות המוניטרית המשפיעה ישירות על חיי האזרחים.
הקריאה האנליטית של המדד מאשרת כי המצב הנוכחי דורש מאמצים יוצאי דופן לתיקון המסלול, שכן חוסר האיזון המבני במערכת הפוליטית והכלכלית מאיים על כל הזדמנויות עתידיות לצמיחה. הצורך הפך דחוף לרפורמות יסודיות שישפיעו על המבנה המוסדי כולו, הרחק מפתרונות טלאים שלא הוכיחו את יעילותם בעשור האחרון.
הדו"ח מציין כי יתרון מדד ה-BTI טמון ביכולתו לקבוע את זווית השינוי הנדרשת ואת הכיוון הנכון לרפורמה. עם זאת, הצלחת כל תוכניות עתידיות נשארת תלויה בקיומה של סביבה פוליטית יציבה, דבר שלוב חסרה כיום תחת המשיכות האזוריות והבינלאומיות המשפיעות על ההחלטה הריבונית המקומית.
הפער הגדול בין המציאות הנוכחית לבין תקרת השינוי הרצוי דורש ניעור אבק החולשה ממוסדות המדינה והחברה כאחד. מעבר זה דורש מודעות קולקטיבית מצד השכבות הפעילות והאליטות הפוליטיות לצורך במחויבות לדרישות הטרנספורמציה הדמוקרטית האמיתית, הרחק מאינטרסים צרים שעיכבו את מסלולי הפיתוח.
מקורות מבקרים את היעדר 'מצפן השינוי' אצל הרשויות הנוכחיות, כאשר התנועה הפוליטית והאזרחית, בין אם בפיקוח המשלחת של האו"ם או הרכיבים המקומיים, נראית בהתנגשות מתמדת עם דרישות הבנייה הנכונה. התנגשות זו מונעת ספיגת ההשפעות המסוכנות של מצב המשבר הנוכחי ומונעת הפיכתו למסלול התאוששות עולה.
המצב הלובי המורכב, כפי שמתארים אותו אנליסטים, זקוק בדחיפות למוח חלוצי המסוגל ליצור פתרונות מחוץ לקופסה המסורתית של משברים. מוח זה צריך להיות מוקף באליטה לאומית בעלת יושרה ויכולת, המסוגלת למשוך קהלים מכל האזורים והשכבות כדי להבטיח את כוללניות הפרויקט הרפורמי.
השינוי המבוקש צריך להשפיע על המערכת התרבותית והחברתית לצד הפוליטיקה והכלכלה, כדי להבטיח את קיימותה של כל טרנספורמציה דמוקרטית עתידית. שכן, ללא רפורמה יסודית בתפיסות הכלליות לגבי המדינה והאזרחות, המדדים הבינלאומיים ימשיכו לרשום ירידה מתמדת בביצועי המוסדות הלוביים.
לסיכום, דו"ח קרן 'ברטלסמן שטיפטונג' מהווה פעמון אזהרה לממונים על העניינים הלוביים, בדבר הצורך להתייחס לנקודות החולשה המבניות שאותן זיהה המדד בדייקנות. המשך ההתעלמות מעובדות מוחצות אלו יוביל רק להידרדרות נוספת בדירוג העולמי של לוב ובמציאות חייה המורכבת.
התקווה נשארת תלויה ביכולת החברה הלובית לייצר פרויקט לאומי מאוחד שיהפוך את המציאות העגומה לתחייה כוללת המצופה מזה עשורים. הדרך לטרנספורמציה דמוקרטית וכלכלת שוק דורשת רצון פוליטי איתן והסכמה לאומית שתתעלה מעל המחלוקות הנוכחיות למען הדורות הבאים.
המצב הלובי המורכב זקוק למוח חלוצי חזוני ויצירתי שאליטה לאומית ישרה תתלכד סביבו כדי להפוך את המציאות העגומה לתחייה כוללת.
Share your opinion
לוב בתחתית מדד ה-BTI העולמי: משבר מבני פוגע בשאיפות הטרנספורמציה הדמוקרטית והכלכלית