ועידת פריז לפתרון שתי המדינות מאשרת תוכנית פעולה לסיום מלחמת עזה ועצירת ההתנחלויות

ביום שישי אירחה בירת צרפת, פריז, את ועידת 'קריאת פריז לפתרון שתי המדינות', במהלך דיפלומטי בינלאומי שמטרתו לשבור את הקיפאון סביב המאמצים ליישב את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. הוועידה זכתה להשתתפות רחבה של שרי חוץ ובכירים מעשרות מדינות, לצד ארגוני חברה אזרחית, בעוד היעדרות ארצות הברית וישראל משולחן הדיונים בלטה.

הוועידה סיימה את עבודתה באימוץ מסמך מדיניות מקיף שנקרא 'קריאה לפעולה', הכולל שמונה נקודות עיקריות המתוות מפת דרכים לשלב הבא. בראש נקודות אלו עמדה הדרישה להפסקת אש קבועה ומידית ברצועת עזה, ותחילת תהליכי שיקום, תוך הדגשה על הצורך בהפסקה מוחלטת של בניית התנחלויות בשטחים הכבושים וביצוע רפורמות מהותיות במערכת השלטון הפלסטינית.

תוכנית הפעולה שיצאה מהוועידה הזהירה כי האזור עדיין סובל מפילוג חריף, ותיארה את רצועת עזה כהרוסה ואת הגדה המערבית כנתונה תחת עול טרור המתנחלים והסיפוח בפועל. המשתתפים הדגישו כי הרחבת ההתנחלויות והאיומים המופנים כלפי הרשות הפלסטינית מהווים מכשולים אמיתיים המערערים את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעתיד הקרוב.

המסמך המסכם ציין כי חלון ההזדמנויות לפתרון שתי המדינות עדיין פתוח אך הוא הולך ונסגר במהירות כתוצאה מהמשך האלימות, חוסר הביטחון והטראומות הפסיכולוגיות שחווים הפלסטינים והישראלים כאחד. המלצות אלו צפויות להיות מוגשות למנהיגי קבוצת ה-G7 במהלך פסגתם הקרובה בהרי האלפים הצרפתיים בתחילת השבוע הבא כדי להבטיח שהנושא יעמוד בראש סדר היום הבינלאומי.

מצדו, שר החוץ הצרפתי, ז'אן נואל בארו, הדגיש כי קיום בחירות פלסטיניות מהווה נקודת מוצא הכרחית לחיזוק המסלול הדמוקרטי ולאפשר למדינה הפלסטינית לממש את אחריותה הריבונית. בארו הבהיר כי הכרת צרפת במדינה הפלסטינית משתלבת בחזון אסטרטגי שמטרתו להשיג פיוס היסטורי ושלום קבוע באזור.

בהקשר קשור, מקורות דיפלומטיים צרפתיים דיווחו כי הוועידה שואפת להתמודד עם הקיפאון הפוליטי הקיים בשטח, והדגישו כי השלב השני של הסכם הפסקת האש בעזה טרם החל. המקורות קראו לקהילה הבינלאומית לחדש פתרונות מעשיים שיבטיחו זרימת סיוע הומניטרי ללא הפרעה, והביעו גינוי חריף לפעולות ישראל בגדה המנוגדות לחוק הבינלאומי.

מצדה, נציבת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, תיארה את היוזמה הצרפתית כמקור תקווה בתקופה קשה, והדגישה כי החברה האזרחית חייבת להיות שותפה אמיתית בדיפלומטיה הבינלאומית. קאלאס סברה כי בניית שלום אינה יכולה להצליח ללא בסיס עממי ואזרחי איתן התומך בפתרונות הפוליטיים המוצעים.

בנוגע לתמיכה כספית, שרת החוץ הקנדית, אניטה אנאנד, הודיעה על מתן חבילת סיוע הומניטרי חדשה לפלסטינים הכוללת מגזרי בריאות, מזון ומחסה. היא גם חשפה את הצטרפות קנדה לקואליציה בינלאומית עם אוסטרליה ובריטניה להקמת 'קרן שלום בינלאומית', במקביל להטלת סנקציות חדשות על מתנחלים קיצוניים המבצעים אלימות בגדה המערבית.

באותו הקשר, ראש ממשלת קנדה הדגיש כי ארצו תקצה 100 מיליון דולר לתמיכה בפלסטינים בעזה ובגדה, והדגיש כי יציבות לא תושג ללא טיפול באסון ההומניטרי. הוא שיבח במהלך פגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון את תפקידה המוביל של פריז בקידום ההכרה במדינה הפלסטינית כצעד להגנה על אפשרות פתרון שתי המדינות.

מצדה, מדינת קטאר חידשה את תמיכתה המלאה במסלול המדיני, כאשר שרת המדינה לשיתוף פעולה בינלאומי, מרים אל-מסנד, הדגישה כי שלום דורש שינוי בתפיסה ובניית סביבה הדוחה שנאה. אל-מסנד הדגישה כי כבוד האדם וזכויות יסוד כמו חינוך ובריאות הם העמודים האמיתיים שעליהם צריך להתבסס כל הסכם שלום עתידי.

בהתערבות מרגשת, תיארה שרת החוץ של אנדורה, אמה טור פאוס, את המצב ההומניטרי הנוכחי ברצועת עזה כ'כתם מוסרי' המחייב פעולה בינלאומית דחופה. היא הכריזה על תמיכת ארצה המלאה בהכרה במדינת פלסטין, תוך התמקדות בהעצמת נשים וצעירים כדי שיהיו מנוע לתהליך בניית השלום וסיום הסכסוך העקוב מדם.

נציגת מקסיקו דרשה במהלך הוועידה לוותר על פתרונות צבאיים שהוכיחו את כישלונם בהשגת ביטחון, וקראה להסיר את כל ההגבלות שהוטלו על כניסת סיוע הומניטרי. היא הדגישה כי הפסקת אש קבועה היא הדרישה הראשונה שאי אפשר לעקוף כדי להתחיל בכל דיאלוג פוליטי רציני שיסיים את סבל האזרחים.

ברמת הפעילות האזרחית, הפעיל הישראלי איהאד ניסן קרא להעניק לדורות הצעירים תפקיד מוביל בעיצוב העתיד, וציין כי הדור הנוכחי לא חווה את הסכמי אוסלו וזקוק לחזון חדש. ניסן הדגיש את חשיבות חידוש החיים הדמוקרטיים בשני הצדדים ואת אחריות המנהיגים המכשילים את מסלולי השלום והדו-קיום.

לסיום, הפעילה הפלסטינית ניבין צנדוקה הזהירה מפני הסכנה של הסלמת שיח השנאה והקיצוניות המנסה לחטוף את נרטיב השלום, והדגישה כי ביטחון אינו נפרד מכבוד ושגשוג. צנדוקה קראה לקהילה הבינלאומית להבטיח מימון בר קיימא ליוזמות אזרחיות באמצעות קרן השלום הבינלאומית כדי להתמודד עם אלימות המתנחלים ומדיניות הגירוש בירושלים ובגדה.

המצב ההומניטרי בעזה מהווה כתם מוסרי על מצפון העולם, והפתרון אינו יכול להיות צבאי אלא באמצעות מסלול מדיני מקיף.