ישראל מציבה תנאים בלתי אפשריים במשא ומתן בקהיר ודורשת להפוך את ההתנגדות למפלגות פוליטיות

מקורות פלסטיניים יודעי דבר חשפו התפתחויות שליליות במשא ומתן להפסקת אש המתארח בבירה המצרית קהיר, כאשר ישראל הציבה תנאים חדשים שתוארו כבלתי אפשריים. המקורות הבהירו כי תנאים אלו החזירו את השיחות לנקודת ההתחלה לאחר שהייתה התקדמות משמעותית והסכמה בין הפלגים הפלסטיניים והמתווכים לגבי הצעות מקיפות.

המקורות ציינו כי העמדה הישראלית החדשה מתבטאת בדרישה להפוך את המבנה של פלגי ההתנגדות הפלסטינית במלואו למפלגות פוליטיות בלבד, ולבטל כל תוכניות או זרועות צבאיות שלהם. דרישה זו כוללת מחיקת כל סעיף בספרות הפלגים הנוגע למאבק מזוין, מבלי שישראל תתחייב בתמורה לנסיגה מלאה או להסכמה להקמת מדינה פלסטינית.

המשא ומתן היה עד ליום רביעי בבוקר להסכמה ראשונית על ניסוח הצהרה הנתמכת על ידי ארה"ב, הקושרת בין הרגעת רצועת עזה לפתרון כולל שיוביל למדינה עצמאית. הסכמה זו כללה פיתוח של 'מסמך מלדנוב' כדי לעבור מנוסח 'פירוק נשק' שנדחה על ידי חמאס, לנוסח 'הגבלת נשק' תחת פיקוח רשות לאומית המופקדת על הביטחון.

המנגנון שהוסכם עליו קובע כי תהליך הגבלת הנשק יתבצע על ידי 'הוועדה הלאומית לניהול עזה' באופן הדרגתי ובמקביל לשלבי הנסיגה הישראלית מהרצועה. פתרון זה נועד להתגבר על המכשול שישראל הציבה בעבר בדרישתה לפירוק נשק מאזורים ממזרח וממערב ל'קו הצהוב' כתנאי מוקדם לכל מהלך צבאי לאחור.

הפלגים הפלסטיניים הביעו במהלך הישיבות חששות רציניים מתפקידן של מיליציות מקומיות המקבלות תמיכה ישירה מכוחות הכיבוש הישראלי באזורי המגע. הדיווחים הצביעו על כך שקבוצות אלו ביצעו חדירות ומעצרים של אזרחים פלסטינים והעברתם למרכזי חקירה ישראליים, מה שמאיים על כל יציבות ביטחונית עתידית במקרה של המשך פעילותן.

בהקשר קשור, טאהר אל-נונו, היועץ התקשורתי לראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, אישר כי הפלגים הכינו ניסוח משותף לתגובה לאומית אחידה ואחראית. הוא הבהיר כי תגובה זו מתייחסת לסעיפי מפת הדרכים שהוגשה על ידי המתווכים להשלמת יישום תוכנית נשיא ארה"ב בנוגע לעזה, תוך שמירה על העקרונות הלאומיים ועל ערבויות הנסיגה.

מקורות דיווחו כי המאמצים שהושקעו על ידי השלישייה המתווכת (מצרים, קטאר וטורקיה) התמקדו בדיון בסעיפים השמיני והתשיעי של תוכנית מלדנוב כדי להגיע לגישות מקובלות. המתווכים שואפים לשלב את השלב הראשון של ההרגעה השברירית, שהחלה באוקטובר האחרון, עם השלב השני כדי להבטיח הפסקה קבועה ומקיפה של התוקפנות הישראלית.

מצידו, שר החוץ המצרי, ד"ר בדר עבד אל-עאטי, ציין כי הפגישות הנוכחיות בקהיר שואפות ליישם את השלב השני של תוכנית ההרגעה האמריקאית. עבד אל-עאטי הדגיש את התיאום המתמשך עם דוחא ואנקרה כדי לקדם את המסלול המדיני, תוך הדגשת דחייתה המוחלטת של מצרים לכל ניסיונות לחסל את הסוגיה הפלסטינית או לעקור את האוכלוסייה.

למרות המשך סבבי המשא ומתן, ישראל ממשיכה בהפרותיה היומיות של הסכם השלב הראשון באמצעות ביצוע פשיטות והתקפות קטלניות באזורים שונים של הרצועה. התקפות אלו מאז העשירי באוקטובר האחרון הובילו למותם של למעלה מ-980 שהידים ולפציעת אלפים, בנוסף להחמרת המצור ומניעת כניסת סיוע רפואי ומזון.

הפלגים הפלסטיניים דרשו להפעיל את הפרוטוקול ההומניטרי באופן מיידי ולהכניס כמויות מספיקות של סיוע לתושבי עזה הסובלים מתנאים קטסטרופליים. הם גם הדגישו את חשיבות ההתערבות הבינלאומית החזקה לעצירת ההתקפות הצבאיות המאיימות בקריסת מסלול המשא ומתן כולו, יחד עם הצורך לאפשר לוועדה הלאומית לקבל על עצמה את תפקידיה בניהול הרצועה.

במישור הדיפלומטי הבינלאומי, משלחת בכירה מתנועת חמאס בראשות מוסא אבו מרזוק קיימה שיחות מעמיקות בבירה הרוסית מוסקבה עם גורמים במשרד החוץ. הפגישות עסקו בדרכים לאיחוד המאמצים הבינלאומיים לסיום המלחמה והשלכותיה, כאשר המשלחת עדכנה את הצד הרוסי בפרטי הפשעים הישראליים שבוצעו בעזה, בירושלים ובגדה.

משלחת חמאס הדגישה במהלך ביקורה במוסקבה את מחויבות התנועה לביסוס הפסקת אש שתבטיח את סיום סבל העם הפלסטיני והשגת זכויותיו הלגיטימיות. המשלחת הדגישה כי כל הסכם חייב להוביל בסופו של דבר להגדרה עצמית ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית, תוך דחיית כל תוכניות לכפות מציאות חדשה בשטח.

מצידו, סגן שר החוץ הרוסי חזר על עמדת ארצו הקבועה והתומכת בזכויות הפלסטיניות, תוך הדגשת מחויבות מוסקבה לקדם את מסלולי המשא ומתן להשגת יציבות. הגורם הרוסי ציין את המשך התקשורת עם התנועה ואת המאמצים הדיפלומטיים למנוע חזרה למצב של מלחמה כוללת וליצור אופק פוליטי צודק לסוגיה.

נכון לרגע זה, לא נקבע מועד לסיום סבב השיחות הנוכחי בקהיר, לאור העקשנות הישראלית והניסיון לכפות תנאים הפוגעים במהות הפעולה הלאומית הפלסטינית. החוגים הפוליטיים עוקבים אחר יכולתם של המתווכים להתגבר על המכשול החדש שהציבה ממשלת הכיבוש כדי לשבש את ההגעה להסכם סופי שיסיים את התוקפנות.

ישראל דרשה שפלגי ההתנגדות יהפכו במלואם, בפעילותם ובתכניותיהם, לפלגים פוליטיים בלבד, במטרה לבטל את מבנם והרכבם הלאומי.