הונאת הרגיעה בעזה.. 3 אלף הפרות ישראליות ואלף הרוגים מאז הסכם אוקטובר

מאפייני הזירה בשטח ברצועת עזה נחשפים לאחר שמונה חודשים מאז הכרזת הסכם הפסקת האש, ומצביעים על מציאות מורכבת הנשלטת על ידי הפרות צבאיות ישראליות מתמשכות. פעולות אלו עומדות בסתירה מוחלטת למושג היציבות הנעדר מהאדמה המותשת, כאשר הפלסטינים קצרו רק החמרה בסבל האנושי ורצף של התקפות שפיזרו את תקוות השקט.

משרד ההסברה הממשלתי בעזה אישר כי ההפרות הישראליות עברו את רף 3,000 הפרות של סעיפי ההסכם מאז כניסתו לתוקף באוקטובר 2025. מקורות רשמיים הבהירו כי הפרות אלו כללו הפצצות ישירות ופלישות קרקעיות, שהפכו את הרצועה לזירת מלחמת התשה מתמשכת למרות ההבטחות הבינלאומיות לרגיעה.

במספרים מזעזעים, איסמעיל אל-ת'וואבתה, בכיר במשרד ההסברה הממשלתי, הודיע על מותם של למעלה מ-985 שהידים כתוצאה מההפצצות המתמשכות שפגעו בשכונות ובאזורי מגורים. אל-ת'וואבתה ציין כי למעלה מ-3,000 אזרחים נפצעו בדרגות שונות, בנוסף לחטיפת 82 נוספים מבתיהם תחת מצור הדוק וסגירת מעברים חיוניים.

המשפחות העקורות החיות באוהלים מתמודדות עם מצב הומניטרי קטסטרופלי, כאשר התושבים ניצבים מדי יום בפני סכנות מוות והריסת שאריות בתיהם בצל מדיניות הרעבה שיטתית. דמם של הקורבנות, ילדים ונשים, מטביע את חותמו על פרטי החיים היומיומיים המרים, בעוד האזרחים מביעים את אכזבתם מהפוגה שהחמירה את המצב עקב היעדר תנאי חיים בסיסיים.

המחסור החמור בדלק מייצג את הפן הגרוע ביותר של המשבר המתעצם הזה, שכן הוא גרם להפסקת שירותים חיוניים ולשיתוק מוחלט במתקני הבריאות שנותרו. מקורות בשטח דיווחו כי היעדר מים ומזון מספקים הופך את חיי העקורים למאבק יומיומי על הישרדות, בצל התעלמות הכיבוש מכל ההתחייבויות ההומניטריות שנקבעו בהבנות קודמות.

במישור הפוליטי, החודשים האחרונים שיקפו את עומק המורכבות סביב תיק הרצועה, כאשר יוזמות בינלאומיות מתפוגגות בזו אחר זו ללא פריצת דרך אמיתית. סבבי המשא ומתן המתמשכים נתקעים במעגל קסמים, מה שמחזק את ההכרה בקרב הציבור הפלסטיני כי הכיבוש מנצל את הזמן כדי לכפות עובדות חדשות בשטח המשרתות את מטרותיו ההתפשטותיות.

מצידו, האנליסט הפוליטי ויסאם עפיפה סבור כי מה שקורה בעזה אינו הפסקת אש אמיתית, אלא דפוס חדש של מלחמה בקצב נמוך. עפיפה הזהיר כי המשך נתונים אלו מציב את הרצועה בפני תרחישים מסוכנים ביותר, ובראשם סכנת העקירה הכפויה של התושבים באמצעות הרס אמצעי המחיה היומיומיים.

הסטטיסטיקה הכוללת מצביעה על כך שמלחמת ההשמדה הישראלית הותירה עד כה כ-73 אלף הרוגים ולמעלה מ-173 אלף פצועים, רובם המכריע נשים וילדים. ההרס השיטתי פגע גם בכ-90% מהתשתיות ברצועה, מה שהפך את אזורי המגורים לבלתי ראויים למגורים בצל המשך הפגיעה הישירה במתקנים הציבוריים.

המצב בעזה נותר פתוח לכל האפשרויות עם סתימת האופק הפוליטי והחמרת המשברים הבריאותיים והסביבתיים באופן חסר תקדים. העובדות בשטח מאשרות כי הרגיעה המדומה לא הייתה אלא כיסוי להשלמת הרס שאריות מרכיבי העמידה הפלסטינית, בצל שתיקה בינלאומית כלפי ההפרות שלא פסקו מהיום הראשון להסכם.

עזה אינה חווה הפסקת אש אמיתית, אלא מתמודדת עם מלחמה בקצב נמוך שמטרתה התשה ועקירה.