פשעי מתנחלים בגדה המערבית: חגורות התיישבות יכנו מצור על קהילות בדואיות

פרופסור ג'מאל חרפוש: תוכנית ישראלית שיטתית לפינוי הקרקע

בעלים פלסטינים ויישום עקירה בכפייה בשלבים

ת'אר חנאני: התקפות והפרות מצד מתנחלים הגיעו לשיאן, כשהן מכוונות לאדמות חקלאיות ואזורים פסטורליים.

פחרי אבו דיאב: הכיבוש מבקש לרוקן את קהילות הבדואים, המהוות את השער המזרחי לירושלים, ולחזק את ההתנחלויות.

בסאם בהר: כוונת התמקדות בקהילות בדואיות על ידי הקמת "חגורות התיישבות" היא למנוע כל התרחבות פלסטינית עתידית.

אבו עימאד אל-ג'האלין: לאחר שבנה מחדש את מה שהכיבוש הרס, הוא נקט מאז תחילת התוקפנות על עזה במדיניות של התיישבות פסטורלית.

אסיל מליחאת: התקפות מתנחלים על קהילות וכפרים בדואיים אינן אקראיות, אלא חלק מתוכנית לעקירה בכפייה.

מיליציות מתנחלים חמושות ממשיכות את התקפותיהן בגדה המערבית, והן מגיעות לשיאן בפגיעה באדמות חקלאיות ובקהילות בדואיות. התקפות אלו מגובות ונתמכות על ידי כוחות הכיבוש ותחת פיקוחם הישיר של השרים הישראלים הקיצונים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. זאת כחלק מתוכנית שיטתית לפינוי בעלי אדמות פלסטינים ויישום עקירה בכפייה בשלבים.

סופרים ואנליסטים, ששוחחו עם אל-מוניטור, סבורים כי פשעים אלה מהווים "טיהור אתני", והם חלק מהסיפוח המתמשך וההדרגתי של הגדה המערבית הכבושה ומניסיונות לרוקנה מתושביה ומאוכלוסייתה הילידים. בינתיים, הרחבת ההתנחלויות והשליטה על משאבי הטבע של מדינת פלסטין מתחזקות, ובכך פוגעות בכל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית בשטח שבירתה מזרח ירושלים.

הם הדגישו את הצורך להטיל סנקציות נגד פשעים מורכבים אלה, אשר ניתנים לעונש על פי המשפט הבינלאומי. הם ציינו כי כל ההחלטות והסנקציות שהוציאה הקהילה הבינלאומית או מדינות בנוגע להתיישבויות קולוניאליות ולמתיישבים המבצעים פשעים נגד אזרחים, אדמותיהם ורכושם אינן מגיעות לרמת הפשע של "טיהור אתני". הם קראו להטיל סנקציות בינלאומיות מרתיעות נגד המתיישבים הקולוניאליים והמיליציות החמושות שלהם, כמו גם נגד השרים והפקידים בממשלת הכיבוש המספקים להם הגנה, תמיכה, מימון וגיבוי.

הסלמה בפשעים הנופלים במסגרת "טיהור אתני"

פרופסור ג'מאל חרפוש, פרופסור לשיטות מחקר מדעיות ולימודים פוליטיים במרכז האקדמי למחקר באוניברסיטה, הדגיש כי "התקפות המתנחלים הגוברות והמואצות באזורים שונים מייצגות חלק מתוכנית שיטתית שמטרתה לפנות אדמות פלסטיניות מתושביהן הלגיטימיים, ובמיוחד בכפרים ובקהילות בדואיות, הנחשבות לקו ההגנה הראשון של האדמה".

הוא הדגיש כי "מדיניות זו מגלמת את כוונת הכיבוש ליישם עקירה בכפייה בשלבים, וזו הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ובפרט סעיף 49 לאמנת ז'נבה הרביעית, האוסר על העברה בכפייה של אוכלוסיות בכל תירוץ".

חרפוש ציין כי מה שאנו עדים לו אינו אלא ניסיונות להדק את השליטה על האדמה באמצעות כלים שונים, כגון הקמת מאחזים, הרס מקורות מחייתם של התושבים והטלת תנאי מחיה קשים שמאלצים אותם לעזוב.

הוא אמר, "פשעים אלה נופלים במסגרת 'טיהור אתני', המהווה פשע נגד האנושות על פי חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי".

בנוגע להתמודדות עם תרחיש של התקפות מתנחלים על כפרים וקהילות בדואים, הדגיש חרפוש כי "התמודדות עם תרחיש זה דורשת אסטרטגיה משולבת ברמה העממית, המשפטית והתקשורתית, כדלקמן:

ברמה העממית: חיזוק חוסנן של קהילות הבדואיות באמצעות יוזמות לאומיות המספקות תמיכה ישירה, כגון שיפור תשתיות, מתן שירותים בסיסיים והבטחת מקורות מחיה. יש להשיק קמפיינים עממיים כדי לעודד את התושבים להיאחז באדמותיהם, ללא קשר לנסיבות.

במישור המשפטי: תיעוד מקצועי ומדויק של כל הפרה נגד קהילות בדואיות, כולל תצלומים, עדויות ודוחות. מסמכים אלה מהווים כלים משפטיים המשמשים להגשת תלונות בפני בתי משפט בינלאומיים ובמועצת זכויות האדם של האו"ם.

קריאה לקהילה הבינלאומית, באמצעות ערוצים דיפלומטיים, לנקוט בצעדים מעשיים כדי להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את הפרקטיקות הללו המפרות את החוק הבינלאומי.

במישור התקשורתי: חשיפת פשעי הכיבוש והמתנחלים בתקשורת המקומית והבינלאומית, תוך התמקדות בסיפור סיפורים אנושיים המדגישים את סבלן של המשפחות שנפגעו.

השקת קמפיינים גלובליים להגברת המודעות להבנת חומרת ההפרות שבוצעו נגד קהילות בדואיות והשפעתן על המרקם הפלסטיני.

שיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים: מינוף תמיכתם של ארגונים לא ממשלתיים וארגוני או"ם כגון המשרד לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) כדי לספק הגנה מיידית לאוכלוסייה.

קריאה לבית הדין הפלילי הבינלאומי לפתוח בחקירה דחופה של הפרות אלה כפשעי מלחמה.

חרפוש סיכם את דבריו ל"אני" בהדגשת כי "דבקות בקרקע ובזכויות אינה מוגבלת לקהילות הבדואיות בלבד, אלא היא אחריות לאומית ובינלאומית הדורשת אחדות פלסטינית ותמיכה מקיפה מכל הכוחות החיוניים בעולם".

הפרות והטרדות מתמשכות

ת'אאר מוחמד חאמד חנאני, מתאם הקמפיין העממי להגנת ח'ירבת טאנה וחבר בוועדת התיאום הסיעתית בבית פוריק, מחוז שכם, סבור כי התקפות המתנחלים הגיעו לשיאן, וכיוונו לאדמות חקלאיות ואזורים כפריים.

לדוגמה, הוא אמר, הכיבוש הקים מתיישב רועה צאן שכונה "קובי" על אדמות ח'ירבת טאנה בשנת 2014. מתיישב זה החל להטריד את תושבי הכפר, הממוקם ממזרח לבית פוריק, על ידי הגבלה וצמצום שטחי מרעה, גניבה והרעלת כבשים.

הוא הוסיף: "דבר זה הוביל לירידה באוכלוסיית הכפר מ-40 משפחות שהסתמכו על בעלי חיים ורעייה בשנת 2014, ל-30 משפחות בשנת 2017, ולאחר מכן ל-20 משפחות בלבד עד 2020."

חנאני אישר כי לאחר ה-7 באוקטובר 2023, המתיישב הרועים החריף את התקפותיו, הרס מערות ואוהלים, הכה קשות את התושבים וירה לעברם אש חיה, מה שאילץ אותם להימלט.

הוא המשיך ואמר: עם זאת, הודות לפעילות הוועדה העממית להגנת חירבת טאנא ולגיוס ההמונים, אלפי אזרחים התאספו ותפללו בתעלה שחפר המתיישב "קובי", המפרידה בין בית פוריק לחירבת טאנא.

הוא הדגיש כי לחצים אלה אילצו את ממשלת הכיבוש לפתוח את הדרך המובילה לכפר, מה שאפשר לעשר משפחות לחזור לשם.

עם זאת, הוא ציין כי משפחות אלו התמודדו עם פרובוקציות והטרדות מתמשכות, כאשר המתנחל "קובי" השתלט על מקורות המים, ומנע מהתושבים את הזכות להשקות את בעלי החיים שלהם. הוא גם המשיך את התקפותיו על בית הספר והמסגד באזור, וגנב פאנלים סולאריים, מקרר ומיכל מים לניקוי, בנוסף להרס מוחלט של בית הספר.

חנני הצהיר כי בהסלמה מסוכנת, "קובי" תקף את התושבים הנותרים בכדורים ובגז מדמיע, מה שהוביל לגירושם המוחלט מהכפר ב-5 בינואר 2025.

הוא ציין כי ח'ירבת טאנא מהווה מחצית משטחה של בית פוריק, המשתרע על פני 36,000 דונם, ונחשבה לסל המזון של בית פוריק ונפת שכם.

הוא אמר שבשנת 2020, לאור הסכנות הניצבות בפני ח'ירבת טאנה, הוקמה ועדה עממית להגנת הכפר. הוועדה קיימה תפילות במסגד הכפר ושתלה עצים לזכרם של הקדושים המעונים. עשרות עצים גדולים הנושאים את שמות הקדושים המעונים של העיר ניטעו. הוועדה פעלה גם לתמיכה בתושבים ולהתמודדות עם התקפות מתנחלים, שלעיתים היו כרוכות בעימותים פיזיים.

חנני הדגיש כי מאמצי הוועדה העממית תרמו לעיכוב פרויקטים של התנחלויות, והדגיש את חשיבות הפעולה העממית בהתמודדות עם פעילות ההתנחלות.

עם זאת, הוא הוסיף כי פעילויות אלה דורשות תמיכה פוליטית רחבה מצד הממשלה הפלסטינית, וכי ייעשה כל מאמץ אפשרי, ללא קשר לקורבנות, כדי לעצור את פרויקט ההתנחלויות המכוון לשטחי מרעה ואדמות חקלאיות.

חנאני הדגיש כי אובדן האדמות הללו מאלץ את התושבים להגר מרצונם למדינות ערביות שכנות, דבר הקורא לפעולה רצינית לשימור עמידתו האיתנה של העם הפלסטיני על אדמתו.

התקפות מתנחלים מוגברות

חוקר העניינים הפלסטיניים פחרי אבו דיאב אישר כי תדירות התקפות המתנחלים גברה, במיוחד בשטח C, ובפרט בקהילות בדואיות.

הוא ציין כי קהילות אלו מהוות את השער המזרחי לירושלים, וציין כי הכיבוש פועל להרחבת העיר למה שמכונה "ירושלים רבתי", אשר על פי תוכניותיו תכלול 10% משטח הגדה המערבית.

הוא הדגיש כי הכיבוש מבקש לחזק את ההתנחלויות באזור כדי ליצור רצף גיאוגרפי ביניהן, ובכך לחסום כל אפשרות עתידית להקמת מדינה פלסטינית.

הוא הסביר כי הכיבוש מתמקד בהפרדת החלק הצפוני של הגדה המערבית מהחלק הדרומי על ידי בניית חגורה או חומה של התנחלויות באזור שבין ירושלים ממזרח, בקעת הירדן ואזור יריחו.

אבו דיאב אמר כי הכיבוש נועד לשנות את ההרכב הדמוגרפי של אזורים אלה לטובת מתנחלים ולגרש קהילות בדואיות המתגוררות באזורים עשירים יותר במשאבי מים ובעלי חיים.

הוא הוסיף: "זהו חלק ממדיניות הכיבוש לחנוק ולהחליש את הכלכלה הפלסטינית".

הוא הסביר כי תוכניות הכיבוש הנוכחיות, המנוהלות על ידי מה שמכונה "המנהל האזרחי" וגופי ההתיישבות, כוללות עקירה ופינוי של קהילות בדואיות במטרה להשתלט על אדמות פלסטיניות ולפצל את השטחים הפלסטיניים. הוא ציין כי מטרת הכיבוש היא לחסל כל אפשרות עתידית להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

ביצוע סיפוחים חשאיים

אבו דיאב חשף כי הכיבוש מבצע כעת פעולות סיפוח חשאיות על ידי תפיסת אדמות ועקירת תושבים. הוא רואה בנוכחותן של קהילות בדואיות אלו מכשול לפרויקטים התפשטותיים שלו, כולל הרחבת התנחלויות כמו מעלה אדומים וקדר.

הוא הצביע על התיאבון הגובר של הכיבוש עם בואו הקרב של ממשל אמריקאי חדש בראשות טראמפ, שצפוי לתמוך בתוכניות סיפוח והרחבה. הוא אמר, "למרות התנגדות הקהילה הבינלאומית, היא עשויה להישאר חסרת אונים ללא התערבות אמריקאית, שתתמוך בתוכניות ישראליות או לפחות תעצום עין מהן, במיוחד בכל הנוגע לפעילות המתנחלים".

אבו דיאב מאמין שכדי להתמודד עם תרחיש זה, עלינו להתמקד בחיזוק חוסנה של האוכלוסייה המקומית על ידי העצמתה כלכלית וחברתית, תמיכה בהן להישאר על אדמותיהן, השקעה בקהילות בדואיות באמצעות פרויקטים של פיתוח התורמים ליציבותן ומגבילים הגירה כפויה, ופיתוח תוכניות אסטרטגיות להעצמתן ולחיזוק חוסנן על אדמתן.

הכיבוש מבקש לאלץ את הפלסטינים להגר.

עורך הדין בסאם בכר, מומחה לענייני התיישבות, סבור כי לאחרונה, ובמיוחד בשנה האחרונה עם פרוץ המלחמה בעזה, הגדה המערבית חוותה הסלמה יומיומית בתקיפות מתנחלים, אשר הפכו תכופות יותר באופן ניכר.

הוא ציין כי התקפות אלה נועדו להרחיב את השליטה ולכפות עובדה מוגמרת בשטח, באמצעות בניית קרוואנים, חפירות, אדמות חקלאיות ומתקנים, הכל כדי לרוקן אדמות פלסטיניות ולהבטיח שהן לא ייכללו בשום משא ומתן עתידי.

הוא הסביר כי מתנחלים מכוונים נגד קהילות בדואיות ואזורי מגורים בגדה המערבית על ידי הקמת "חגורות התיישבות".

הוא אמר כי התנחלויות אלו מעכבות את ההתפשטות העירונית של כפרים וערים פלסטיניות, בין אם במזרח ירושלים, רמאללה, בית לחם, חברון או במקומות אחרים.

בהאר הדגיש כי כוחות הכיבוש אינם עוזבים גבעה או אזור בגדה המערבית מבלי להקים עליהם אוהל או קרוואן, במטרה למנוע כל התפשטות פלסטינית עתידית.

הוא הצהיר כי פגיעה זו משתרעת על פני התקפות על חקלאים, בתי ספר ובתים, כמו גם שריפת אדמות חקלאיות וגידולים, כחלק ממדיניות שיטתית ומכוונת שמטרתה לאלץ פלסטינים לעקירה בכפייה או מרצון.

חלוקת התפקידים בין הצבא למתיישבים

עורך הדין בהאר הוסיף כי מתנחלים מקבלים תמיכה מלאה וחימוש מהכיבוש הישראלי, במיוחד בגדה המערבית, כדי להתעמת ולאיים על האוכלוסייה הפלסטינית.

הוא הסביר כי פרקטיקות אלה מתבצעות באופן מאורגן, כאשר התפקידים מחולקים בין מתנחלים לצבא הישראלי כדי להבטיח שליטה על האדמות וליישם תוכניות סיפוח דה פקטו בשטח.

חיזוק האחדות ופיתוח אסטרטגיות

להתעמת עם תוכניות הכיבוש

בסיום דבריו, הדגיש עורך הדין בסאם בכר כי התמודדות עם מציאות זו דורשת תנועה עממית פלסטינית מאוחדת בשטח, יחד עם הפעלת התנגדות עממית בדרכי שלום.

הוא גם קרא לחיזוק האחדות הלאומית ולפיתוח אסטרטגיות לאומיות להתמודדות עם תוכניות הכיבוש, שמטרתן לחסל כל סיכוי להקמת מדינה פלסטינית עתידית.

קהילות הבדואיות במחוז ירושלים איתנות

אבו עימאד אל-ג'האלין, ראש ועדת הקהילות הבדואיות באבו אל-נואר, אמר מצידו כי לאחר הריסת הקהילות הבדואיות ברחבי הגדה המערבית, ובמיוחד במחוז ירושלים, על ידי הכיבוש, ומאמציהן המתמשכים של הקהילות לסכל פעולות אלה על ידי שיקום כל מה שנהרס על ידי הכיבוש, האחרון נקט במדיניות של התיישבות פסטורלית מאז תחילת התוקפנות על רצועת עזה.

הוא הוסיף: "עשרות מאחזים התפשטו, במיוחד באזורים המזרחיים של רמאללה ושכם, מה שהוביל לעקירת עשרות קהילות באזור הצפוני".

אל-ג'אהלין הוסיף: כיום, במחוז ירושלים, ובפרט במורדות המזרחיים של העיר, ישנם מאחזים רבים, כגון "בועז" במדבר סוואהרה באזור מונטאר, ו"בועז" ליד חאן אל-אחמר.

הוא המשיך: נקודת התיישבות חדשה הוקמה גם מעל ההתנחלות חאן אל-אחמר, במרחק של 20 מטרים בלבד מבית הספר חאן אל-אחמר, ונקודה נוספת באזור אל-שאמיס, במרחק של כ-50 מטרים מהתנחלות ואדי סעב.

אל-ג'אהלין טען כי מאחזים אלה נועדו לעקור קהילות בדואיות על ידי שחרור כנופיות מתנחלים לתקוף ולעקור בכוח אזרחים.

עם זאת, הוא ציין כי הודות לרצון ולעקשנותם של אזרחי קהילות אלה, לא נגרם אסון חדש לערביי הג'אהלין ולקהילות הבדואיות.

הוא אמר שקהילות אלה ממשיכות להתעמת ולהתנגד למתנחלים, ונשארות איתנות במחוז ירושלים. לדוגמה, בקהילת ביר אל-מסקוב, הצלחנו להחזיר את השליטה לאחר שמתנחלים השתלטו עליה ב-7 במאי 2024, ונשארנו שם שלושה ימים. קיבלנו צווים מבתי המשפט לכיבוש לפנותם.

אבו עימאד אל-ג'האלין סיכם את ראיון עם "אני" באומרו: "היום היא מלאה בתושביה, שכן הצלחנו להחזיר משפחות ולשקם בתים, והתושבים עדיין שם".

איום קיומי על קהילות מודרות

מצידה, אסיל מליחאת, קצינת התקשורת של ארגון אל-בידר להגנה על זכויות הבדואים וכפרים פלסטיניים שנפגעו, סבורה כי ההסלמה בהתקפות מתנחלים נגד קהילות בדואיות וכפרים פלסטיניים שנפגעו מהווה איום קיומי על קהילות אלה, שכבר סובלות מדחיקה ומשלילת זכויותיהן הבסיסיות.

היא אמרה כי התקפות אלה אינן אקראיות, אלא חלק מתוכנית שיטתית שמטרתה לעקור בכוח תושבים ולאלץ אותם לעזוב את אדמותיהם באמצעות הגבלות מתמשכות, בין אם באמצעות אלימות ישירה ובין אם באמצעות מדיניות כיבוש המונעת מהם את צרכי החיים הבסיסיים ביותר. היא הדגישה כי המטרה הברורה של פרקטיקות אלה היא לחזק את השליטה בהתנחלויות על אדמות פלסטיניות, במיוחד בשטח C, שהוא יעד עיקרי בפרויקט הסיפוח ההדרגתי.

מליחאט הדגיש כי מה שקורה היום אינו רק סדרה של פיגועים, אלא הרחבה של מדיניות הכיבוש לייהוד הארץ באופן גובר.

היא ציינה כי קהילות בדואיות, שהן בין הקהילות הפלסטיניות הפגיעות ביותר, נתונות ללחצים מרובים, החל מאיסורי בנייה והרס בתים ומתקנים חיוניים, דרך החרמת אדמות ורכוש, ועד להתקפות מאורגנות המבוצעות על ידי מתנחלים תחת חסות הצבא הישראלי.

היא ראתה במדיניות זו לא יותר מכלי להחלשת חוסנן של קהילות אלו ולדחוף אותן לעבר עקירה בכפייה, המהווה הפרה בוטה של כל החוקים והאמנות הבינלאומיות.

תרחיש קטסטרופלי דורש פעולה מקיפה בכל הרמות.

מליחאט מאמין כי התמודדות עם תרחיש קטסטרופלי זה דורשת פעולה מקיפה בכל הרמות. ראשית, יש לתעד את כל ההפרות בצורה מדויקת ושיטתית, כולל התקפות יומיומיות, הריסות, החרמת קרקעות ותקיפות פיזיות ופסיכולוגיות שאליהן נתונים התושבים.

היא אמרה כי תיעוד מבוסס ראיות, בין אם חזותי ובין אם כתוב, תורם לחשיפת נוהלי הכיבוש ברמה המקומית והבינלאומית ומעניק לנפגעים קול חזק בפני ארגוני זכויות אדם ופורומים בינלאומיים.

מליחאט מאמין שתפקידה של התקשורת הוא בעל חשיבות רבה בהעברת התמונה האמיתית של המתרחש באזורים אלה.

היא אמרה שהתקשורת היא אמצעי מרכזי לשפוך אור על הסבל היומיומי של האוכלוסייה ולחשיפת פניה האמיתיות של המדיניות הגזענית של הכיבוש. היא הדגישה את החשיבות של מינוף כל כלי התקשורת, המסורתיים והדיגיטליים כאחד, כדי להגיע לקהל הרחב ביותר ולגייס סולידריות בינלאומית עם קהילות מאוימות אלה.

היא הדגישה כי בנוסף לתקשורת, תמיכה משפטית היא אחד הכלים החשובים ביותר בהתמודדות עם מדיניות זו.

היא אמרה: יש לחזק את המאמצים המשפטיים כדי להגן על זכויות האוכלוסייה, בין אם באמצעות ערעור לבתי משפט בישראל ובין אם באמצעות פנייה למוסדות בינלאומיים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי.

היא הדגישה כי ארגון אל-ביידאר פועל במרץ לספק תמיכה משפטית לאוכלוסייה שנפגעה, במטרה להבטיח את זכותם להישאר על אדמותיהם ולהתנגד לכל ניסיון לעקור אותם.

היא אמרה שחיזוק חוסנן של הקהילות הבדואיות דורש גם מתן תמיכה ישירה ברמת הפרנסה והכלכלה, ושיפור תנאי חייהם באמצעות מתן שירותים בסיסיים, כגון מים, חשמל, חינוך ושירותי בריאות. זהו צעד מכריע בחיזוק יכולתן לעמוד בלחצים הגוברים. הכיבוש מהמר על החלשת קהילות אלו מבפנים, אך מתן התמיכה הנדרשת יכול להפוך את הגלגל לטובת האוכלוסייה.

מלחאת הדגישה כי לא ניתן להתמודד עם מדיניות זו מבלי לגייס תמיכה בינלאומית למטרה הפלסטינית בכלל, ולקהילה הבדואית בפרט. היא ציינה כי קמפיינים בינלאומיים המכוונים למוסדות האו"ם, ארגוני זכויות אדם ודעת הקהל העולמית ממלאים תפקיד מהותי בחשיפת פרקטיקות אלו ובגיוס תמיכה למטרה הפלסטינית.

היא אמרה כי על הקהילה הבינלאומית מוטלת אחריות גדולה להפעיל לחץ על הכיבוש להפסיק את הפרותיו המתמשכות ולהבטיח את ההגנה על זכויות האוכלוסייה בהתאם לחוק הבינלאומי.

היא ציינה כי חוסנן של קהילות הבדואים הוא המפתח להתמודדות עם מדיניות הכיבוש הזו, וכי הישארות על הקרקע היא האפשרות החזקה ביותר לנוכח ניסיונות עקירה בכפייה. היא אמרה, "אנו בארגון אל-ביידאר מחויבים לעמוד לצד קהילות אלו ולספק את כל הדרוש לחיזוק חוסנן, בין אם באמצעות תמיכה משפטית, תיעוד תקשורתי או לחץ בינלאומי."

היא ציינה כי הנושא אינו רק מאבק על אדמה, אלא מאבק על קיום, זהות וזכויות, וכי העם הפלסטיני הוכיח שוב ושוב שהוא מסוגל להתמיד לא משנה כמה קשות הנסיבות. היא אמרה: לכיבוש אולי יש כוח צבאי, אך אין לו את הלגיטימציה של קיומו על אדמה זו, והוא אינו יכול לשבור את רצון העם המגן על אדמתו וזכויותיו.

"נמשיך לעבוד בכל האנרגיה שלנו בארגון אל-ביידאר, תוך הסתמכות על אמונתנו בצדקת המטרה ועל תמיכתם של כל המאמינים בזכותו של העם הפלסטיני לחיים ולחופש", סיכם מאלחאת.