פגישת טראמפ-נתניהו, סיכויים להפסקת אש בעזה ו"העסקה הגדולה"

ערב ביקורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבית הלבן לפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפעם השלישית מאז שנכנס לתפקידו ב-20 בינואר, טראמפ מקווה שהביקור ייצג "ניצחון יוצא דופן" לדיפלומטיה הייחודית של נשיא ארה"ב, כך על פי משקיפים.

גם טראמפ וגם נתניהו ינצלו את הופעתם זה לצד זה בבית הלבן, ויציגו את הסכמי הפסקת האש עם איראן ועזה כהוכחה לשותפות הייחודית ולכישורי המנהיגות שלהם.

עם זאת, הסיכונים נותרים גבוהים ביותר עבור שניהם. עבור נתניהו, עתידו הפוליטי תלוי במידה רבה בהתפתחויות במלחמה בעזה בימים הקרובים, הן מבחינת יחסיו עם טראמפ והן מבחינת קהל היעד הישראלי המקומי שלו. בערב שישי הודיע חמאס כי סיפק למתווכים תגובה חיובית להצעת הפסקת האש.

טראמפ מנסה באופן פעיל להגדיר את מורשתו במדיניות החוץ בזמן אמת (ככל שהאירועים מתפתחים) בנוגע למזרח התיכון. לאחר שהפציץ אתרי גרעין איראניים לפני שבועיים, הפך את המודיעין סביב השמדתם לפוליטי, התעקש שההפצצה האמריקאית הרסה אותם לחלוטין, ותיווך מיידי להפסקת אש בין איראן לישראל, הפסקת אש בעזה תהווה הישג דיפלומטי נוסף עבור טראמפ, לדברי מומחים.

לא רק שזה ייתן לו ניצחון נוסף להתפאר בו על פני יריביו הדמוקרטים, אלא שזה גם יסלול את הדרך להישגים דיפלומטיים היסטוריים, כגון הסכם ביטחון בין ישראל לסוריה, הצטרפות של מדינות חדשות להסכמי הנורמליזציה עם ישראל (הסכמי אברהם), והחייאת שיחות הנורמליזציה עם ערב הסעודית.

לפי כל ההערכות, כל המאמצים הללו יישארו תקועים עד לסיום המלחמה האכזרית של ישראל ברצועת עזה הנצורה.

ראוי לציין כי בהכרזה באתר Truth Social ביום רביעי (2 ביולי 2025) שישראל הסכימה להפסקת אש של 60 יום, טראמפ הפעיל לחץ מפורש על חמאס בכך שהציג את ישראל כמי שמוכנה לעשות את מה שהוא רוצה. נשיא ארה"ב אמר מאוחר יותר לכתבים כי יהיה "מאוד תקיף" עם נתניהו במהלך ביקורו הקרוב בוושינגטון.

טראמפ הלך בעקבות נשיאי ארה"ב האחרונים בכך שנתן לנתניהו ולישראל יד חופשית להתמודד עם הפלסטינים, באמצעות מלחמה, מצור וענישה קולקטיבית בלתי פוסקת. כמו הנשיא לשעבר (הדמוקרטי) ג'ו ביידן, הוא אפשר לישראל להמשיך במלחמתה בעזה, וסיפק לה אספקה בלתי פוסקת של נשק ותמיכה ללא תנאי באו"ם, למרות המשבר ההומניטרי המחמיר בהתמדה.

ראוי לציין כאן שבעוד שביידן קרא לישראל לעבוד עם האומות המאוחדות ועם סוכנויות הסיוע ההומניטרי הפועלות בעזה, טראמפ תמך במפורש במדיניות הרעב של ישראל ובהקמת "הקרן ההומניטרית לעזה" (GHF) ככלי להרג והרעבה. יותר מ-600 פלסטינים נהרגו ליד אתרי חלוקה מאז תחילת חלוקת הסיוע בסוף מאי.

מקורבים מתעקשים כי הבטחתו של טראמפ ללחוץ על נתניהו אינה רק רטוריקה ריקה, וכי נאומו בשבוע שעבר מראה בבירור שהוא לוחץ בפומבי על נתניהו לקבל הפסקת אש. בעוד שטראמפ הגיב בעבר לקריאות לסיים את המלחמה בתמיכה בישראל "לעשות את מה שדרוש וראוי להשגת מטרותיה", הוא קורא במפורש לסיום המלחמה ללא תנאי.

לדברי מומחים, מתח מהותי נותר בעינו: בעוד שטראמפ שואף לסיום מהיר של המלחמה, ראש ממשלת ישראל נתניהו נותר ממוקד ב"ניצחון במלחמה", למרות שישראל, בתמיכה אמריקאית מלאה, השתמשה בכל כוחה ב-21 החודשים האחרונים מבלי להשיג מטרה זו על פי הקריטריונים שהצהירה. נתניהו (וארה"ב) ממוקדים בתנאי שחמאס יישאר בשלטון בעזה, דבר שחמאס הצהיר שוב ושוב על נכונותו לעשות, ובכניעת התנועה ופירוקה מנשקה, תנאי שחמאס כנראה לא יקבל.

בעוד שטראמפ עשוי להיות "נלהב יותר מהפסקת אש", ייתכן שחישוביו של נתניהו, אומרים מומחים, השתנו. המלחמה האחרונה עם איראן אישרה את תלותה המוחלטת של ישראל בתמיכה אמריקאית, שינתה את חישוביו הפוליטיים והביטחוניים של נתניהו, והעניקה לו גמישות רבה יותר בהתמודדות עם קיצונים בתוך ממשלתו.

אוריון אומר שהפסקת אש יכולה להיות הזדמנות לתכנון מעשי ל"יום שאחרי": כינון ממשל חלופי, פירוק נשק, סיוע הומניטרי ושיקום.

גישה פרגמטית זו שואפת לבנות יציבות בעזה באמצעות צעדים קונקרטיים ולא באמצעות הסכמי שלום רופפים, שלעתים קרובות חמקמקים.

טראמפ רוצה "עסקה גדולה שתסיים את הסכסוך" בין הפלסטינים לישראל, אמרה דוברת מחלקת המדינה, טמי ברוס, בתגובה לשאלה של כתבת בירושלים ביום רביעי האחרון. מרכיב מרכזי ב"עסקה הגדולה" המופצת בתקשורת הוא סוגיית הריבונות הרגישה ביותר בגדה המערבית הכבושה. תוכנית "עסקת המאה" של טראמפ, שהועלתה במהלך כהונתו הראשונה, קבעה במפורש הכרה אמריקאית בריבונות ישראל על חלקים מהגדה המערבית, לצד מדינה פלסטינית לא רציפה בחלקים אחרים.

הדבר עלול להוות אתגר משמעותי עבור הנשיא טראמפ, שכן הרחבת הסכמי הנורמליזציה במסגרת הסכמי אברהם עלולה לסתור את מטרתו לספח את הגדה המערבית הכבושה. הדבר נכון במיוחד בהתחשב בכך שהמתגבור הגדול ביותר בתהליך הנורמליזציה, ערב הסעודית, התעקשה - עד כה - על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית הכבושה, כאשר ירושלים בירתה, כתנאי מוקדם לנורמליזציה.