מתנחלים מתגברים בגדה המערבית... "פעולה החלטית" מתבצעת בשטח.

עבדאללה אבו רחמה: המתנחלים פועלים לפי אסטרטגיה הנתמכת על ידי צבא הכיבוש כדי להפוך את החיים לבלתי אפשריים עבור הפלסטינים.
ד"ר ח'ליל אל-תפקג'י: ההתקפות מתבצעות בתמיכה רשמית, במטרה לרוקן את האדמות מתושביהן המקוריים כדי להקל על סיפוחן והרחבת ההתנחלויות.
עבדול האדי חנטש: המטרה העיקרית של מתקפות המתנחלים היא לספח את הגדה המערבית, להטיל עליה את החוק הישראלי ולגרש פלסטינים.
ד"ר אמג'ד בשקר: התקופה הקרובה עשויה לחוות תרחישים קטסטרופליים, כולל עקירה המונית מכפרים לערים, עם אפשרות להסלמה של האלימות.
ניזאר נזאל: התקפות מתנחלים הן חלק מפרויקט פוליטי מכוון שמטרתו סיפוח אדמות פלסטיניות וחיסול המטרה הפלסטינית.
סאמר ענבתאווי: בתקופה הקרובה נציין הסלמה נוספת במתקפות מתנחלים, עם המשך תמיכה פוליטית וביטחונית במטרה לעקור פלסטינים.


הגדה המערבית עדה להסלמה מסוכנת בהתקפות מתנחלים ישראלים על כפרים, קהילות בדואיות ואדמות חקלאיות. זהו חלק מתוכניות התיישבות שנחשבות בקפידה, שמטרתן לעקור פלסטינים ולהטיל ריבונות ישראלית מלאה על האזור. זאת בהתאם ל"תוכנית המכרעת" שהציע שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' לפתרון הסכסוך ולסיפוח הגדה המערבית.
בראיונות נפרדים עם אל-קודס, אישרו גורמים רשמיים, מומחי התנחלויות, סופרים, אנליסטים ופרופסורים באוניברסיטה כי מתקפות המתנחלים הללו, שבוצעו בתמיכה ישירה של הצבא והממשלה הישראלית, נועדו להפוך את חייהם של הפלסטינים לבלתי אפשריים על ידי החרמת אדמות, הריסת בתים, השמדת יבולים והקמת מאחזים חדשים.
הם מציינים כי פיגועי ההתנחלויות הללו מתבצעים במימון בלתי מוגבל ובחקיקה שחוקקה בכנסת להכשרת מאחזים, במטרה לשנות את המציאות הדמוגרפית ולרוקן את האדמות מתושביהם הילידים, בהקשר שקשור גם לפשיעה המתמשכת ברצועת עזה.
הם מזהירים כי מדיניות זו היא חלק מפרויקט ישראלי רחב יותר לסיפוח קבוע של הגדה המערבית, תוך ניצול שתיקתה של הקהילה הבינלאומית ועיסוקה בנושאים אחרים.
הם מאמינים שבהיעדר דין וחשבון יעיל או סנקציות בינלאומיות, הפלסטינים ניצבים בפני אתגרים קיומיים, עם ציפיות להסלמה באלימות מתנחלים ולעקירה המונית לערים גדולות או מחוץ לשטחים הפלסטיניים.

תוכניות יישוב שנחקרו היטב

עבדאללה אבו רחמה, מנהל מחלקת הפעולה העממית בוועדת ההתנגדות לחומה ולהתנחלויות, אומר כי חלה הסלמה מסוכנת בתדירות התקפות המתנחלים הישראלים על אדמות פלסטיניות בגדה המערבית. הוא טוען כי התקפות אלה הן חלק מתוכניות התיישבות מכוונות שהוסכמו בקואליציה הישראלית בשנתיים האחרונות.
אבו רחמה טוען כי התקפות אלה, המכוונות נגד כפרים, קהילות בדואיות ואדמות חקלאיות, נועדו לעקור פלסטינים ולהטיל ריבונות ישראלית מלאה על הגדה המערבית, עם תמיכה כספית, משפטית וביטחונית בלתי מוגבלת מצד ממשלת ישראל והצבא.
אבו רחמה מציין כי נתונים סטטיסטיים שאספה הוועדה מגלים עלייה משמעותית בהתקפות מצד מתנחלים, שהאחרונות שבהן היו באזורי בורקין, כפר א-דיק וקהילת הבדואים מר'אייר א-דיר ממזרח לרמאללה, בקרב כ-30 קהילות בדואיות שנעקרו לאחר 7 באוקטובר 2023.
אבו רחמה מכחיש כי התקפות אלה הן תגובה לפעולות התנגדות, כפי שטוענת ישראל, ומסביר כי התקיפות מתרחשות באותו קצב באזורים בדרום הגדה המערבית שלא חוו פעולות התנגדות, מה שמאשר את קיומה של תוכנית שיטתית להרחבת התנחלויות ותפיסת שליטה על אדמות.


שותפות מלאה בין הצבא למתיישבים
אבו רחמה טוען כי פעולות אלה מתבצעות בסיוע ישיר של צבא הכיבוש, המספק הגנה למתיישבים ולעיתים משתתף בהתקפות. יתר על כן, אין דין וחשבון או העמדה לדין משפטית של המתנחלים התוקפים.
אבו רחמה מסביר כי המתנחלים, בתמיכת צבא הכיבוש הישראלי, פועלים לפי אסטרטגיה שמטרתה להפוך את חייהם של הפלסטינים לבלתי אפשריים על ידי החרמת אדמות, הריסת בתים, דחפורים ושריפת יבולים, והקמת מאחזים חדשים סביב ואף בתוך כפרים.
אבו רחמה מציין כי מאחזים אלה, כמו אלה שהוקמו לאחרונה בפאתי ברוקין ובין עין עריק לביתוניא, נועדו לפלוש לרכס ההרים במערב הגדה המערבית, ולא רק לאזורים המזרחיים כפי שהיה בעבר.
אבו רחמה טוען כי מתנחלים מנצלים כל פיסת אדמה, גם אם היא חורבה שהוכרזה כ"אדמת מדינה", כדי להקים מאחזים, תוך מניעת גישה של פלסטינים לאדמותיהם הפרטיות הסמוכות על ידי הטלת גבולות אסורים ובניית כבישים לאבטחת מאחזים אלה.
אבו רחמה מזהיר כי התקפות אלה הן חלק מתוכנית מקיפה שמטרתה להטיל ריבונות ישראלית על שטחים פלסטיניים, הנתמכת על ידי חוקים המאושרים במהירות בכנסת הישראלית, יחד עם מימון בלתי מוגבל לגושי התנחלויות ולגליזציה של מאחזים בלתי חוקיים.
אבו רחמה מציין כי מדיניות זו היא חלק מהקשר טקטי הקשור לפשעים המתמשכים ברצועת עזה, שם ישראל מבצעת פעולות רצחניות, תוך התמקדות אסטרטגית בשליטה בגדה המערבית.
אבו רחמה מייחס את שתיקת הקהילה הבינלאומית לעיסוקה בנושאים פנימיים, כגון מתיחות סחר והמלחמה באוקראינה, בנוסף להתמקדותה באירועים הטרגיים בעזה.

הסיטואציה הבאה תהיה קשה יותר.

אבו רחמה טוען כי ישראל מנצלת את העיסוק הזה כדי להחריף את הפרותיה ללא מתן דין וחשבון, וציין כי הגינויים והגינוי מצד מדינות כמו בריטניה, צרפת, קנדה והאיחוד האירופי אינם מגיעים לרמה של צעדים מעשיים, כגון הטלת סנקציות אפקטיביות או הכרה מלאה במדינה פלסטינית.
אבו רחמה מאמין שהמצב הקרוב יהיה קשה אף יותר, שכן הפלסטינים, אוכלוסייה אזרחית חסרת הגנה, מתמודדים עם אתגרים עצומים על רקע מצב פנימי שברירי.
אבו רחמה מציין כי פלסטינים המנסים להגן על עצמם עומדים בפני מעצר, פציעה או קנסות, מה שמסבך עוד יותר את העימות.
עם זאת, אבו רחמה מאשר כי ההתנגדות העממית תימשך, ומביע אופטימיות כי מאמצים עממיים ולחץ על הקהילה הבינלאומית יתרום לסיכול תוכניות אלה.
אבו רחמה טוען כי הפלסטינים יתמודדו עם אתגרים אלה בנחישות, ורואה במצב הנוכחי מאבק קיומי בין "להיות או לא להיות". הוא טוען כי הפלסטינים "יהיו" ויתמודדו עם תוכניות אלה בכל כוחם, הן באופן עממי והן באופן רשמי, באמצעות מעורבות עם הקהילה הבינלאומית.

תוכנית ישראלית ברורה של טיהור אתני

מצידו, מומחה לענייני התנחלויות, ד"ר ח'ליל אל-טפקג'י, אמר כי חלה הסלמה מסוכנת בהתקפות מתנחלים ישראלים על כפרים וקהילות בדואיות בגדה המערבית, ומתאר אותן כחלק מתוכנית ישראלית ברורה של טיהור אתני.
אל-תפקג'י מסביר כי התקפות אלו מבוצעות בתמיכה רשמית ישירה מצד ממשלת ישראל וצבאה, במטרה לרוקן את אדמות הפלסטיניות מתושביהן הילידים כדי להקל על סיפוח והרחבת התנחלויות.
אל-תפקג'י מציין כי המתנחלים משמשים ככלי יישום למדיניות ממשלת ישראל, שכן הם נהנים מתמיכה חומרית, מוסרית וצבאית משמעותית.
אל-תפקג'י טוען כי התקפות אלו אינן חדשות, אלא תוצאה של נוכחותם של מתנחלים אידיאולוגיים המאמינים כי השטחים הפלסטיניים "כבושים" על ידי פלסטינים וכי הם פועלים ל"שחרורם", ומצביע על האירועים בכפרים כמו ברוקין וכפר א-דיק כדוגמאות לתוכנית שיטתית זו.
אל-תפקג'י מסביר שתופעת "הרועה העברי" היא אחד הכלים העיקריים במאבק הזה, שכן מתנחלים מובילים את עקירת הבדואים והקהילות הפלסטיניות, ובמיוחד בבקעת הירדן, במטרה לרוקן את האזורים מיושביהם, ולהפוך אותם ל"אדמות ריקות" המקלות על תהליך הסיפוח.

צוותי תכנון והנדסה להרחבת התנחלויות

אל-תפקג'י טוען כי פעולות אלו מתבצעות בהתאם לתוכניות ישראליות שנחשבו בקפידה, שכן צוותי תכנון והנדסה הוקצו להרחבת ההתנחלויות, כולל הקמת אזורי תעשייה כמו אזור התעשייה ליד מחסום בית סירא ממערב לרמאללה, אזור תעשייה נוסף על אדמות עבוד, אל-לובן אל-גרביה ורנטיס, וכן הרחבת אזור תעשייה בהתנחלות אריאל.
אל-תפקג'י טוען כי הנסיבות הנוכחיות, כולל שתיקה ערבית והשתתפות רשמית אירופאית ואמריקאית בדחיקת המטרה הפלסטינית לשוליים, מספקות סביבה נוחה ליישום תוכניות אלה.
אל-טפקג'י מציין כי הדיבורים על יישוב של יותר ממיליון מתנחלים ישראלים בגדה המערבית אינם חדשים, אלא חלק מתוכניות קודמות המיושמות כעת באופן שיטתי.
אל-תפקג'י מזהיר מפני תרחישים אפשריים, הכוללים עקירת פלסטינים לערים גדולות בתוך הגדה המערבית או מחוצה לה, במטרה לרוקן אזורים כפריים ובדואים מתושביהם.
אל-תפקג'י טוען כי הקרב הנוכחי נופל על כתפי הפלסטינים עצמם בהתמודדות עם פרויקט ההתנחלויות הנתמך הבינלאומי הזה.
לדברי טפקג'י, הסלמה זו היא חלק ממדיניות ישראלית ארוכת טווח שמטרתה לשנות את המציאות הדמוגרפית בגדה המערבית, ומעלה חששות לגבי החמרה במצב ההומניטרי והפוליטי באזור.

תקציבים נדיבים לארגוני התיישבות

עבדול האדי חנטש, מומחה לענייני קרקעות והתנחלויות, הדגיש מצידו את האופי המאורגן והנתמך של התקפות המתנחלים הישראלים בגדה המערבית, והכחיש כי פעולותיהם אקראיות או גחמניות.
חנטש מציין כי ממשלת הכיבוש החלה להקצות תקציבים נדיבים לארגוני מתנחלים טרוריסטיים אלה, מה שמעודד אותם להגביר את פעילותם הטרוריסטית נגד פלסטינים.
חנטש מסביר כי המתנחלים חברים בארגוני טרור המתאמנים בצורות שונות של אלימות, ורואים בכך חלק מהאידאולוגיה ומחיי היומיום שלהם.
חנטש מציין כי קיים שיתוף פעולה הדוק בין מתנחלים בצפון ובדרום הגדה המערבית, שם מוקמים מאחזים רבים באמצעות תיאום וחוזים משותפים.
חנטש טוען כי ממשלת הכיבוש הישראלית קשורה קשר הדוק לתוכניות של ארגוני טרור אלה, ומספקת להם תמיכה כספית והגנה ביטחונית, בנוסף לתיאום ישיר בין הרמות המדיניות והביטחוניות לבין מועצת יש"ע להתיישבות.

נוער הגבעה הולך בעקבות האצ"ל ושטרן

חנטש משווה את הפעולות הללו לאלו שבוצעו על ידי ארגוני טרור ציוניים כמו האצ"ל וכנופיית שטרן ב-1947 וב-1948, ומסביר כי ההבדל היחיד טמון בשינוי שמות הארגונים הללו, המוכרים כיום בשמות כמו "נוער הגבעות" ו"תג מחיר".
חנטש מציין כי המטרה העיקרית של פעולות ופיגועים אלה שבוצעו על ידי מתנחלים היא להשתלט על כמה שיותר אדמות פלסטיניות, כהכנה לסיפוח הגדה המערבית והחלת החוק הישראלי שם, תוך גירוש תושבים פלסטינים מאזורייהם.
בנוגע לחוסר המעש של הקהילה הבינלאומית, חנטש מסביר שישראל שיווקה בהצלחה את הנרטיב שלה כ"מדינה נצורה על ידי אויבים", מה שמעניק לה את הזכות להגן על עצמה. היא גם ניצלה את הנרטיב של "הסבל השמי" כדי להשתיק כל ביקורת בינלאומית, שכן מנהיגי העולם חוששים מהאשמות אפשריות באנטישמיות.
חנטש טוען כי תעמולה זו העניקה לישראל יתרון משמעותי, שאפשר לה לשלוט בתגובות בינלאומיות, ואפשרה להפרותיה להימשך ללא מתן דין וחשבון.
חנטש מזהיר מפני הסלמה בפעולות טרור אלו שמטרתן לשנות את הנוף הדמוגרפי בגדה המערבית, ומדגיש כי היעדר תגובה בינלאומית נחרצת מחריפה את המצב ומחזקת את יכולתה של ישראל ליישם את תוכניות ההתנחלות והעקירה שלה.


תוכנית מאורגנת ואינטנסיבית לעקירת פלסטינים

מצדו, פרופסור למדע המדינה ד"ר אמג'ד בשקר, מהסלמה מסוכנת בקצב התקפות המתנחלים הישראלים על כפרים פלסטיניים בגדה המערבית, כחלק מתוכנית מאורגנת ואינטנסיבית שמטרתה עקירת פלסטינים והרחבת התנחלויות בקצב מואץ.
בשקר טוען כי התקפות אלו, המאורגנות ונתמכות רשמית, הן חלק מתוכנית ישראלית ברורה לשינוי המציאות הדמוגרפית באזור.
בשקר מסביר כי הציונות הדתית קוראת לתומכיה לבצע פיגועים נגד כפרים פלסטיניים הסמוכים לערים, במטרה לאלץ את התושבים לברוח לערים גדולות יותר או מחוץ לשטחים הפלסטיניים.
בשקר מציין כי מדיניות זו מיושמת בתמיכה ישירה של ממשלת ישראל, בהובלת הימין הקיצוני. שר החוץ הישראלי גדעון סער מצדיק את ההתקפות הללו בטענה שהפלסטינים הם אלה שתוקפים את המתנחלים, וקורא להסלמה של הפעולות הללו.
בשקר טוען כי הימין הישראלי, המתכונן לבחירות באוקטובר 2026, מהמר על הסלמת התקפות נגד פלסטינים כדי לזכות בתמיכת הבוחרים, תוך הסתמכות על אידיאולוגיה קיצונית הרואה באובדן חיי פלסטינים "אמצעי לעלות לשמיים".
בשקר מציין כי מדיניות זו מבוססת על תוכנית בצלאל סמוטריץ', שגובשה בשנת 2017, ומתמקדת בהרחבת התנחלויות כעדיפות אסטרטגית.

שותפות לקהילה הבינלאומית

בשקר מזהיר מפני שיתוף הפעולה של הקהילה הבינלאומית, אשר הוגבלה להצהרות ביישניות ללא נקיטת פעולה ממשית להרתעת הכיבוש או ליישום החוק הבינלאומי. הוא מציין כי שתיקה זו רק מחזקת את יכולתה של ישראל ליישם את תוכניותיה ללא אחריות.
בשקר צופה כי בתקופה הקרובה צפויה תרחישים קטסטרופליים, כולל יציאה המונית של פלסטינים מכפרים לערים גדולות, עם פוטנציאל להסלמה באלימות מתנחלים, כגון שריפת בתים ורכוש, כפי שקרה בעבר, אך בקנה מידה גדול ומזעזע יותר.
בשקר מציין כי המטרה הסופית של מדיניות זו היא לעקור פלסטינים מהגדה המערבית לירדן, ומרצועת עזה למצרים ולמדינות אחרות, מטרה שמקודמת על ידי מנהיגים ישראלים, מראש הממשלה בנימין נתניהו ועד לפקידי הממשלה הזוטרים ביותר.
בשקר טוען כי מדיניות זו נועדה לרוקן את השטחים הפלסטיניים מאוכלוסייתם הילידית, ומזהיר כי המצב עלול להידרדר לרמות חסרות תקדים של אלימות ועקירה בהיעדר תגובה בינלאומית נחרצת.


התקפות מתנחלים אינן אקראיות.

ניזאר נזאל, חוקר המתמחה בענייני ישראל וסכסוך, טוען כי ההתקפות הגוברות שבוצעו על ידי מתנחלים בגדה המערבית אינן אקראיות, אלא חלק מפרויקט פוליטי מכוון שמטרתו סיפוח שטחים פלסטיניים וחיסול המטרה הפלסטינית אחת ולתמיד.
נזאל מסביר כי התקפות אלו, אשר מחריפות באופן ניכר, מתבצעות תחת פיקוחו ותמיכתו של השר הישראלי בצלאל סמוטריץ', הנחשב לשליט בפועל של הגדה המערבית, בשיתוף פעולה עם מיליציות מתנחלים הפרוסות ברחבי הגדה המערבית.
נזאל מציין כי מיליציות אלו פועלות על פי תוכנית שיטתית שמטרתה לשנות את המציאות הדמוגרפית בשטח C, המהווה 63% משטח הגדה המערבית.
נזאל מסביר שמספר המתיישבים באזורים אלה עומד על כ-600,000, בעוד שמספר הפלסטינים אינו עולה על 160,000 עד 200,000, כלומר המתנחלים הפכו לרוב הדמוגרפי באזורים אלה.
נזאל טוען כי שינוי דמוגרפי זה הוא חלק מאסטרטגיה ישראלית שמטרתה להטיל ריבונות ישראלית מלאה על הגדה המערבית.

הריגת פתרון שתי המדינות ופירוק התהליך הפוליטי

נזאל מסביר כי שטח C, על פי הסכמי אוסלו, נמצא תחת שליטה מנהלית וביטחונית מלאה של ישראל, בעוד ששטח B נמצא תחת שליטה מנהלית של הרשות הפלסטינית וביטחונית של ישראל, ושטח A נמצא תחת שליטה מנהלית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. עם זאת, המציאות כיום מגלה שינוי רדיקלי, שכן אזור B נמצא למעשה תחת שליטה ביטחונית ישראלית, ואזור A נתון להתערבויות ביטחוניות ישראליות הולכות וגוברות, דבר המשקף את מאמצי ישראל להטיל את שליטתה המלאה על כל אזורי הגדה המערבית.
נזאל טוען כי ישראל הכינה את היסודות המשפטיים לפרויקט שלה להטלת שליטה על הגדה המערבית לפני כמעט שנתיים, על ידי ביטול חוק ההתנתקות החד-צדדית משנת 2005.
נזאל מציין כי התקפות אלה הן חלק מפרויקט פוליטי רחב יותר שמטרתו סיפוח מלא של הגדה המערבית, הנתמך על ידי דמויות בולטות בממשלת ישראל כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, אשר ממלאים תפקיד פעיל בחיזוק השפעת המתנחלים במדינה.
נזאל מסביר כי המטרות העיקריות של הפרויקט כוללות חיסול פתרון שתי המדינות, פירוק התהליך הפוליטי הפלסטיני וסיום החלום הפלסטיני להקמת ישות פוליטית עצמאית.

הכרזת הריבונות הישראלית על הגדה המערבית

נזאל מזהיר מפני תרחיש אפשרי שבו ישראל תמתין לאישור חקיקה מסוימת בכנסת כדי להציגה לממשל האמריקאי, כהכנה להכרזה על ריבונות ישראלית על הגדה המערבית.
נזאל מצביע על תוכניות לבניית יותר מ-45,000 יחידות דיור בצפון הגדה המערבית, ובמיוחד בג'נין, במטרה למשוך מתנחלים נוספים.
נזאל מסביר כי מספר המתיישבים הנוכחי הוא כ-900,000, המפוזרים על פני 256 התנחלויות, עם תוכניות להביא יותר מ-1.2 מיליון מתיישבים נוספים. כתוצאה מכך, אוכלוסייה של כ-2 מיליון מתנחלים, לעומת 3.2 מיליון פלסטינים, תחזק את הטלת עובדה מוגמרת שסוללת את הדרך לסיפוח שטחי C ולהחלת החוק הישראלי על הגדה המערבית באופן כללי.
נזאל טוען כי לפרויקט זה יש את תמיכת ארצות הברית, דבר המעמיד את המטרה הפלסטינית בסכנת חיסול.
נזאל מציין כי ישראל עוברת כעת מניהול הסכסוך לפתרונו אחת ולתמיד מבלי להפוך אותו להסדר מדיני. הוא מזהיר כי מהלכים אלה מאיימים לפרק את הרשות הלאומית הפלסטינית ולשים קץ לכל תקווה להקמת מדינה פלסטינית.
נזאל טוען כי שתיקתה החשדנית של הקהילה הבינלאומית וההתעלמות מהפרות המיליציות הישראליות מחריפות את המצב, ומציבות אתגרים קיומיים חסרי תקדים בפני הפלסטינים.

עקירת פלסטינים ותפיסת אדמותיהם

הסופר והפרשן הפוליטי סאמר ענבתאווי מזהיר מצידו מפני הסלמה צפויה ומאורגנת במתקפות המתנחלים הישראלים בגדה המערבית, ומתאר אותן כחלק מתוכנית ציונית ברורה שמטרתה לשים קץ לחיים הפלסטיניים באזורים רבים.
ענבטווי מסביר כי התקפות אלה, אשר גברו משמעותית בתדירותן, נועדו לעקור פלסטינים ולתפוס את אדמותיהם לצורך הרחבת התנחלויות.
ענבטווי מציין כי מתנחלים פועלים במסגרת קבוצות מאורגנות, הנתמכות על ידי הצבא הישראלי, ומתמקדים בכפרים החווים פעילות התנגדות או נמצאים בקרבתם, במטרה לאלץ את תושביהם לשלם את "המחיר" על ההתנגדות באמצעות התקפות והרס יבולים.
ענבטווי טוען כי פעולות אלה נועדו לאלץ פלסטינים להגר לערים גדולות או מחוץ לשטחים הפלסטיניים, ובכך להקל על השליטה בקרקעות והחלפת האוכלוסייה הילידית במתיישבים.

צבא המתיישבים מקבל מימון, נשק ואימונים.

ענבטווי מסביר כי "צבא המתנחלים" קיבל מימון, נשק, אימונים ותמיכה אידיאולוגית זה מכבר, בתיאום עם גורמים פוליטיים וביטחוניים בישראל.
ענבטווי מציין כי תמיכה זו נועדה להפוך את הסוגיה הפלסטינית לסכסוך בין "אזרחים" למתנחלים, כחלק מאסטרטגיה שהופכת את החיים לבלתי אפשריים עבור פלסטינים על ידי פגיעה בכפרים, בדואים ובגידולים חקלאיים.
ענבטווי מזהיר כי מתקפות המתנחלים הן חלק מפרויקט ההרס הציוני, השואף להשמיד את רצועת עזה ולתפוס אדמות בגדה המערבית.
ענבטווי צופה כי בתקופה הקרובה תהיה הסלמה נוספת של פעולות אלו, תוך המשך תמיכה פוליטית וביטחונית במתנחלים, במטרה לעקור פלסטינים ולהטיל שליטה מוחלטת על האדמה.