דיווח: בית המשפט העליון של ישראל מאשר את מלחמת ההשמדה בעזה

בית המשפט העליון של ישראל אישר 18 בקשות שהגישה ממשלת ישראל מאז תחילת המלחמה בעזה לדחות את הדיון בעתירות נגד האיסור על נציגי הצלב האדום לבקר אסירים פלסטינים בבתי כלא בישראל. בית המשפט העליון אישר את כל הנוהגים הישראליים בעזה, כולל הרעבת תושבי עזה, מניעת טיפול רפואי והעלמת אנשים.

בית המשפט קיבל את בקשות הממשלה ותמך בהן בהרכב של שלושה שופטים: נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, סגן נשיא בית המשפט העליון נועם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. שלושת השופטים נמנעו מלדון בעתירות, ובכך תמכו במלחמת רצח העם הנרחבת בעזה ובמדיניות הטרנספר, שכן פרקטיקות אלו "לא היו יכולות להיות מיושמות ללא אור ירוק ברור מבית המשפט העליון", על פי דיווח שפורסם ב"הארץ".

בניגוד לתדמית שמציגים מתנגדי תוכנית "הרפורמה המשפטית" של הממשלה להחלשת מערכת המשפט, עורכי דין לזכויות אדם מחזיקים מעט ציפיות גבוהות מבית המשפט העליון. "בית המשפט כמעט ולא מהווה מכשול בפני המדינה לפגוע בפלסטינים. במהלך השנים, שופטי בית המשפט העליון אישרו מדיניות של התנקשויות, הריסת בתים, החרמת קרקעות, בניית התנחלויות, גירוש ומעצר מנהלי ללא משפט", נטען בדו"ח.

מאז תחילת המלחמה בעזה, נמנעו השופטים מלבקר את הממשלה ואת נוהליה, לדרוש תגובות לעתירות ולדחות פעולות המנוגדות באופן ברור לחוק הישראלי והבינלאומי.

"אנו יודעים שלבית המשפט העליון יש היסטוריה של מתן לגיטימציה לכיבוש, אך אנו נמצאים במצב שמעולם לא ראינו כמותו", אמרה אסנת כהן-ליפשיץ, מנהלת משפטית בארגון זכויות האדם הישראלי גישה, על פי הדיווח. "בית המשפט בהאג וכל גופי האו"ם הרלוונטיים מדברים על אסון הומניטרי חסר תקדים (בעזה), בעוד שבית המשפט העליון אינו מסתפק באישור פעולותיה של ישראל, אלא מהלל את הצבא והממשלה", אמרה.

מומחה המשפט ברק מדינה ציין כי "גישת בית המשפט השתנתה באופן דרמטי. התמקדות באזרחים פלסטינים שלא נחשדו במעורבות בלחימה, מעצר אזרחים פלסטינים לתקופות ארוכות ללא הליך משפטי ובתנאים לא אנושיים, מניעת העברת מזון וציוד הומניטרי, ניתוק חשמל ושימוש בגופות מחבלים כ'קלפי מיקוח' - כל אלה ואחרות אינן מוכרות על פי חוק כפעולות הפוגעות בזכויות אדם."

בית המשפט העליון של ישראל דחה עתירות בדרישה לאפשר לעיתונאים זרים להיכנס לרצועת עזה כדי לסקר מקרוב את המלחמה. עצומה שהוגשה על ידי ארגון העיתונאים הזרים טענה כי "מניעת סיקור תקשורתי סותרת את עקרונות היסוד של מדינה דמוקרטית ופוגעת בחופש העיתונות, חופש הביטוי והזכות לגישה למידע". התביעה הציבורית בישראל ביקשה לדחות את הדיון בעתירה זו.

עצומה שהוגשה על ידי רופאים לזכויות אדם ומרכז להגנת הפרט קראה לממשלה להקים מערכת לפינוי פצועים וחולים עזתים, בעקבות התקיפות הנרחבות נגד בתי חולים ומרפאות ברצועה ומניעת הכנסת ציוד רפואי לרצועה. עם זאת, בית המשפט העליון הסתפק בהתחייבותה של ממשלת ישראל לפתור את העניין, ולאחר מכן דחה את העתירה לאחר ששני הארגונים ביקשו שהיא תישאר פתוחה למעקב אחר מחויבות הממשלה.

בית המשפט העליון דחה גם עתירות נגד ביטול אשרות כניסה מעובדים זרים בארגונים הומניטריים בינלאומיים, ודחה עתירות נגד שירות בתי הסוהר הישראלי בנוגע לבקשתו לטפל בהתפשטות גרדת בקרב אסירים פלסטינים. בית המשפט גם נמנע מלהתערב בתנאים הירודים של אסירים פלסטינים שנעצרו לפני המלחמה.

שופטי בית המשפט העליון אישרו את עיכוב גילוי גופות השהידים מהקהילה הערבית, בטענה שהן מהוות קלפי מיקוח עם חמאס, ואישרו את הריסת עשרות מבנים בגדה המערבית על סמך טענות ביטחוניות.

בית המשפט העליון ממשיך לעכב את עתירתם של חמישה ארגוני זכויות אדם מאז מרץ השנה שעברה נגד הרעב של אוכלוסיית עזה. הדו"ח ציין כי מומחים משפטיים רואים בטיפול בעתירה זו עדות ל"התפוררות מערכת המשפט הישראלית".

על רקע סירובן של הרשויות הישראליות לאפשר סיוע הומניטרי לרצועת עזה, דרשו הארגונים בעתירתם "כניסה חופשית ובלתי מופרעת לכל משלוחי הסיוע, הציוד והצוות ההומניטרי". עם זאת, הרשויות ביקשו שוב ושוב לדחות את הדיון בעתירה. ב-27 במרץ פרסמו השופטים עמית סולברג, ברק דוד מינץ והשופטים ברק דוד מינץ פסק דין בו תמכו בעמדת הממשלה לפיה אין הגבלות על הכנסת אספקת מזון לעזה וכי אין מחסור במזון ברצועה. זאת למרות שישראל סגרה את כל המעברים לרצועה מאז ה-2 במרץ, בעוד שהעולם עד לרעב נרחב ואזהרות מפני החמרתו.

עמית לא התייחס לרעב בעזה בפסק דינו, אך מינץ, מתנחל המתואר כסמל לנוכחות הימין הקיצוני בבית המשפט העליון, טען בפסק הדין כי המלחמה הנוכחית מסווגת על פי ההלכה היהודית כ"סיוע לישראל להימלט מעוול".

סולברג, מתנחל נוסף הידוע בדעותיו הימניות, כתב בהחלטה כי "אין הצדקה להתערבותנו", וכי יש להטיל ספק האם פשע הרעבת אוכלוסיית עזה הוא עניין ראוי לשיפוט. "אנושיות מופרזת, שאינה ממוקדת במטרתה, מחטיאה את מטרתה. סיוע הומניטרי שמגיע לחמאס כמו פרי בשל הוא סתירה: ההומניטרי הופך לחיה. הלחימה לא יכולה להיגמר. אנושיות כזו אינה נושאת בכנפיה את מסר השלום, אלא מנציחה כאב וסבל."

בית המשפט העליון ממשיך לעכב את עתירתם של חמישה ארגוני זכויות אדם מאז מרץ השנה שעברה נגד הרעב של אוכלוסיית עזה. הדו"ח ציין כי מומחים משפטיים רואים בטיפול בעתירה זו עדות ל"התפוררות מערכת המשפט הישראלית".

על רקע סירובן של הרשויות הישראליות לאפשר סיוע הומניטרי לרצועת עזה, דרשו הארגונים בעתירתם "כניסה חופשית ובלתי מופרעת לכל משלוחי הסיוע, הציוד והצוות ההומניטרי". עם זאת, הרשויות ביקשו שוב ושוב לדחות את הדיון בעתירה. ב-27 במרץ פרסמו השופטים עמית סולברג, ברק דוד מינץ והשופטים ברק דוד מינץ פסק דין בו תמכו בעמדת הממשלה לפיה אין הגבלות על הכנסת אספקת מזון לעזה וכי אין מחסור במזון ברצועה. זאת למרות שישראל סגרה את כל המעברים לרצועה מאז ה-2 במרץ, בעוד שהעולם עד לרעב נרחב ואזהרות מפני החמרתו.

עמית לא התייחס לרעב בעזה בפסק דינו, אך מינץ, מתנחל המתואר כסמל לנוכחות הימין הקיצוני בבית המשפט העליון, טען בפסק הדין כי המלחמה הנוכחית מסווגת על פי ההלכה היהודית כ"סיוע לישראל להימלט מעוול".

סולברג, מתנחל נוסף הידוע בדעותיו הימניות, כתב בהחלטה כי "אין הצדקה להתערבותנו", וכי יש להטיל ספק האם פשע הרעבת אוכלוסיית עזה הוא עניין ראוי לשיפוט. "אנושיות מופרזת, שאינה ממוקדת במטרתה, מחטיאה את מטרתה. סיוע הומניטרי שמגיע לחמאס כמו פרי בשל הוא סתירה: ההומניטרי הופך לחיה. הלחימה לא יכולה להיגמר. אנושיות כזו אינה נושאת בכנפיה את מסר השלום, אלא מנציחה כאב וסבל."