מַסְפִּיק..!

אין מילים מספיקות לתאר את היקף הכאב, הדיכוי והסבל שסבלו משפחות ברצועת עזה, במיוחד אלו שחיות בצפון בג'בליה, בית חאנון ובית להיא, במשך תשעה עשר ימים.

המשפטים התפוצצו כמו קברים מקברים מאובנים עם דמעות של שכול שהיו במקום כבר יותר משנה, וגרמו לליבם של מבוגרים וילדים לדמם בשל אכזריותם המופלגת, ולהרים הגבוהים נאנקים תחת משקלם.

כל מה שאבותינו וסבינו סיפרו לנו, או עלה לאוזנינו, או מה שקראנו בספרי היסטוריונים עתיקים וחדשים על הפשעים האכזריים שביצעו הכנופיות הציוניות, מדיר יאסין ועד טנטורה, למרות זוועתם והסדיזם של המבצעים שלהם, לא שווה טיפה בים הדם הזורם בכל בית ורחוב והרה, שנשפך היום על ידי צאצאי אותן כנופיות, תוך שימוש באמצעים מתקדמים של אומנויות רצח עם, מבלי שהם עדיין הגיעו לבמה. של שובע!

המדינה המדכאת שואבת את כוחה ואת הנצחת פשעיה מעודף הכוח המוענק לה על ידי הנקה מבעל בריתה הגדול ושותפה ברוצח, שכן היא מעניקה לה את עודף הדומיננטיות שלה, כך שפשעיה "מעוקרים" ואינם כפופים לאחריות או אחריות, גם אם הם מגיעים לבית הדין הפלילי הבינלאומי.

"אנחנו לא יכולים לשאת את זה, די.. די", אמרה אישה שהתאבלה על אובדן חלק מילדיה, ומעצרם של אחרים שנחטפו מידיה במהלך גירושם הכפוי מג'בליה אמש.

תפסיקו את מלחמת ההשמדה עכשיו..!