המשרד הלאומי: המשך חימוש המתנחלים מגביר את הסיכונים בפעילות ההרסנית שלהם

המשרד הלאומי להגנת הקרקע והתנגדות להתיישבות הזהיר מפני ההשלכות של המשך חימוש מתנחלים, מה שמכפיל את סכנות הפעילות ההרסנית של ארגוני הטרור היהודיים הפועלים בהתנחלויות.

בדו"ח התקופתי על ההתנחלויות הצביע המשרד על מה שדווח בחוגים פוליטיים ותקשורתיים בישראל בשבוע שעבר על כוונת צבא הכיבוש לחלק מקלעים נוספים למתנחלים בגדה המערבית, על פי סטנדרטים מוסכמים, באמצעות רבנים ומועצות אזוריות של ההתנחלויות, וכי החלוקה היא תכלול מתנחלים שלא גויסו למה שנקרא צוותי חירום וצוותי היערכות, שהוקמו על ידי רשויות הכיבוש לאחר השביעי באוקטובר האחרון. בהקשר זה הסביר חבר הכנסת ממפלגת הימין הקיצוני הציונות הדתית, צבי סוכות, כי ההחלטה על חלוקת נשק נוסף בהתנחלויות "הינה עניין חשוב ותגביר את תחושת הביטחון". במקביל, הוא קרא לתושבי ההתנחלויות המעוניינים להשתתף בהגנה על מקום מגוריהם להגיש בקשות לנשיאת נשק על מנת להוסיף כוח תגובה גדול נוסף, לדבריו, בעוד שר האוצר ושר ההתיישבות בצבא. המשרד, בצלאל סמוטריץ', קרא לנהל מלחמת הגנה בגדה המערבית ואיים להפוך את טול כרם ל"שממה כמו רצועת עזה", אם מה שהוא תיאר כ"טרור" יימשך באזור. על פי נתוני הוועדה לביטחון לאומי, 250 אלף ישראלים ביקשו לקבל רישיונות לנשיאת נשק לאחר ה-7 באוקטובר, בעוד הביקוש למרכזי הדרכה לשימוש בנשק גדל, ואלפי ישראלים השיגו לראשונה נשק.

התחמשות היא תופעה עתיקה. 
יצוין כאן כי חימוש המתנחלים לא החל לאחר ה-7 באוקטובר אלא היה מוקדם בהרבה מתאריך זה והייתה תופעה שליוותה את הבנייה בהתנחלויות מלכתחילה, אלא באופן מצומצם יחסית. אין מידע מדויק על מספר הנשק שהחזיקו המתנחלים בגדה המערבית לפני תאריך זה. מדיניות רשויות הכיבוש, לפי האתר העברי "סיחא מקומית", התבססה על טשטוש כמות הנשק. נחלתם של המתנחלים בגדה המערבית, אולם המצב החל זה משתנה עם הזמן. תהליך חימוש המתנחלים קיבל תנופה חזקה ב-2015 עם כניסת הליכוד גלעד ארדן לתפקיד השר לביטחון פנים, שהכניס מספר תיקונים למדיניות מתן רישיונות נשק, לרבות הקלת הליכי קבלת הרישיונות הדרושים ועידוד מתנחלים. לשאת אותם.

המצב השתנה באופן מכריע לאחר הצלחת הימין והימין הפשיסטי בבחירות האחרונות לכנסת בנובמבר 2022, ועם הקמת ממשלת הכיבוש השלושים ושבע בתחילת 2023 בראשות בנימין נתניהו, והפשיסטית והניאו שלו. -שותפים נאציים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', כאשר המצב עלה משמעותית מספר הישראלים שהגישו בקשה לרישיון נשק אישי. רק כדי להבהיר את התמונה לשם השוואה, בשנת 2021 הנפיקו רשויות הכיבוש כ-10,000 רישיונות נשק חדשים, ובשנת 2022 הנפיקו כ-13,000 רישיונות, אך במהלך שנת 2023, לאחר כניסת איתמר בן גביר למשרד לביטחון לאומי, רשויות הכיבוש. הוציא כ-38,000 רישיונות חדש, וזה לפני 7 באוקטובר. לאחר ה-7 באוקטובר הבקשות לרישיון נשק התרבו בטירוף, כאשר הקצב היומי של הגשת בקשות לנשק הגיע בין 8 ל-10 אלף בקשות.

תיקונים לחוקים בדבר החזקת נשק אישי. 
השר בן גביר עסק בהפצת נשק בקנה מידה גדול יותר, בעיקר למתנחלים. ולהקל את התנאים להחזקתם, במיוחד בקרב קטגוריות של חיילים לשעבר בני 21 ומעלה, ואלו שהם ביצעו שירות אזרחי במקום שירות צבאי, ואף אמבולנסים, אנשי כבאות והצלה ומתנדבים ליוו אותם, כמו גם עולים חדשים לאחריהם. הַגָעָה. כתוצאה מכך, מספר המתנחלים שקיבלו רישיונות נשק הגיע לרמות חסרות תקדים מ-7 באוקטובר ועד סוף 2023, יותר מ-250,000 מתנחלים הגישו בקשה לרישיון נשק, ומתוכם קיבלו יותר מ-26,000, בנוסף ל-44,000 מתנחלים. השיג אותו ברישיונות מותנים. למתקנים שהכניס בן גביר הייתה השפעה משמעותית על המספרים הגדולים הללו, שכן חלק מהמתנחלים קיבלו את הרישיון באמצעות שיחה קצרה של לא יותר מ-20 שניות עם עובדי המשרד לביטחון לאומי.

רשויות הכיבוש, כמו גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לא הסתפקו בהקלת ההליכים של המתנחלים להשגת נשק. אלא שהרשויות הללו הלכו רחוק יותר מזה כשהחליטו, בלחץ השר הזה. להקים מה שנקרא "צוותי חירום" או "יחידות מוכנות", שהתפשטו ברחבי הארץ לאחר שצבא הכיבוש קרא למילואים לשרת ולהצטרף למלחמה ברצועת עזה. בן גביר פיקח באופן אישי על הקמת 700 יחידות כוננות חדשות בין ה-7 באוקטובר לנובמבר ברחבי ארץ-ישראל המנדטורית. מדובר ביחידות חצי-צבאיות, המורכבות מ-10 עד 40 מתנחלים מקומיים בכל יישוב בודד, והן נתונות לפיקוח המשטרה ב-1948 שטחים, וצבא הכיבוש בגדה המערבית, ומשימתו נקבעה לתת את המענה הראשוני במקרה של אתגרים ביטחוניים עד להגעת הכוחות המוסמכים. בן גביר נטל על עצמו את משימת חלוקת הנשק ליחידות הללו ופעל להספקתן נשק וציוד לחימה כגון קסדות ואפודי מגן, כ-7,000 חלקים מתוכם הגיעו להתנחלויות בגדה המערבית, לרבות מאחזי ההתנחלויות, אשר כולם יודעים שהפכו לחממות להפעלת ארגוני טרור יהודיים בגדה.

תרומת מוסדות לחימוש מתנחלים. 
חימוש המתנחלים לא הצטמצם רק לצבא הכיבוש או למשרד לביטחון לאומי, אלא השתתפו בכך מוסדות וגופים הקשורים למתנחלים. בתחילת התוקפנות ברצועת עזה, יוסי דגן, ראש מה שמכונה "המועצה האזורית שומרון", כלומר ההתנחלויות בצפון הגדה המערבית, לקח יוזמה לחלוקת מאות אמצעי לחימה באמצעות מועצתו, בתיאום עם צבא הכיבוש והמשטרה, למתנחלים. המועצה חילקה 200 רובי M16, מהדגם המתקדם המכונה M4, ב-22 באוקטובר. הוא הודיע שהוא בתהליך של רכישת 300 כלי נשק חדשים, ורכישת כלי נשק אלו מומנה על ידי תרומות מחברי ה"שומרן" ברחבי העולם, כפי שתיארו זאת. באותו כיוון יזמו עמותות "שבת ציון" ו"תקומה 23", המתמחות בתמיכה בהתנחלויות ומתנחלים, בקמפיין תרומות לאיסוף כספים לחמשת המתנחלים, והן הצליחו לאסוף יותר משניים. מיליון שקלים בתחילת הקמפיין.

מתן נשק כבד להתנחלויות. 
חוגים פוליטיים ותקשורתיים בישראל מדווחים כי צבא הכיבוש בוחן את האפשרות להפיץ נשק נגד שריון למספר התנחלויות בגדה המערבית, כחלק מתוכנית שבאמצעותה התחבר האחראי לביטחון ההתנחלות צבא הכיבוש, שומר את הנשק הזה בחנויות לשימוש בעת הצורך. צבא הכיבוש בוחן גם רכישת 200 כלי רכב ממוגנים לחלוקה ל"יחידות מוכנות" בגדה המערבית, ברצועת עזה ובהתנחלויות בצפון. צבא הכיבוש סיפק לשומרי ההתנחלויות מספר מכוניות משוריינות לאור ההסלמה בפעולות ההתנגדות בגדה המערבית. באשר לתכניות האחרונות של צבא הכיבוש בעניין זה, זה מה שהוכרז על ידי שר צבא הכיבוש, יואב גלנט, בשבוע שעבר על כוונת רשויות הכיבוש להקים "כוחות התערבות מהירה" ביישובים הסמוכים לעיר. בגבול עם הגדה המערבית, במהלך ביקורו אצל ראש ועדת החוץ והביטחון הפרלמנטרית, יולי אדלשטיין, חיילי צבא ישראל נמצאים על קו המגע בין הגדה המערבית לישראל הסביר גלנט בתפקידו ב-X. במצע שהוא הורה להקים כוחות התערבות שיסתמכו על תושבי העיר ובוגרי יחידות קרביות, וזה צעד נוסף שיחזק את גורמי הביטחון.

תגובות שונות.. 
חימוש מתנחלים עורר תגובות נרחבות בשל חומרת המצב לא רק בגדה המערבית הכבושה, כולל ירושלים, אלא גם בחו"ל ובמדינת ישראל עצמה, במיוחד מאחר שהפצת אמצעי לחימה במקביל למאמצי הימין הקיצוני- חוגי אגף בישראל להקים מיליציות חצי רשמיות, כפי שנעשה איתמר בן גביר. מה שמדהים כאן הוא שההתחמשות הזו מקובלת על הציבור הציוני ומנהיגים מדיניים וביטחוניים באמתלה של "הגנה עצמית" מאיומים ביטחוניים. ההתנגדות לחימוש מתנחלים ולהפצת אמצעי לחימה בקרב ישראלים הגיעה בעיקר מארגוני זכויות אדם ישראלים המתנגדים לכיבוש ולהתיישבות, כמו מרכז המידע הישראלי לזכויות אדם (בצלם), תנועת שלום עכשיו וארגונים נוספים שהביעו את שלהם. חשש שנשק זה ישמש לא רק בפעולות טרור נגד פלסטינים, אלא חשש שישמש גם בפשעים, מקרים של אלימות במשפחה, סכסוכים אישיים, התאבדויות וכו'.

תהליך זה נתקל גם בהתנגדות פתלתלה של ארצות הברית של אמריקה, שכן ממשל הנשיא ביידן נמנע בדצמבר האחרון מהשלמת עסקה למכירת אלפי כלי נשק M16 למדינה הכובשת והתנה את אישור העסקה בהתחייבות לא להפיץ הנשק הזה למתנחלים בגדה המערבית. העסקה הושלמה לאחר שממשלת הכיבוש התחייבה לעשות זאת. זה היה נורמלי שממשלת הכיבוש תיתן התחייבות כזו לאחר שהבטיחה את חימוש המתנחלים מחברות ייצור נשק מקומיות וסיפקה את הסחורה לאיתמר בן גביר ולמספר מועצות התיישבות, וכן לאגודות המתמחות במתן תמיכה ל- מתנחלים, כולל נשק.

לאור כל זאת, ועם התפשטותם של "צוותי חירום", "צוותי כוננות" ותצורות חצי-צבאיות אחרות, הסכנה בחימוש מתנחלים לעם הפלסטיני בגדה ברורה לחלוטין ואינה מצריכה ספקולציות. נכון שבנסיבות הנוכחיות, מתנחלים אלו נוטים יותר להשתמש באלימות בפעולות חבלה, תקיפת אזרחים, השמדת רכוש, ובעקירה נרחבת וטיהור אתני של קהילות בדואים ורועים פלסטינים מאתריהם ומשטחי המרעה שלהם, במיוחד. באזורים שמדרום להרי חברון, בקעת הירדן הפלסטינית ובקצה בקעת הירדן גם כן, חימוש המתנחלים. ומה שמכונה חוות פסטורליות כמקלט בטוח להגנה על צבא הכיבוש, ומגדילה את האפשרות שהמצב יגלוש לעבר עיסוק בטרור בקנה מידה גדול יותר, במיוחד מאז שהאלימות הנוכחית החלה לקבל מגמת עלייה עם המשך המעשים של רצח עם ומלחמה האכזריות שפתח צבא הכיבוש נגד רצועת עזה מאז השמיני באוקטובר האחרון.