תוכנית ההתנחלות 'מעלה חלחול' בולעת שליש מאדמות העיירה ומכתרת את חקלאי חברון

העושר החקלאי בעיירה חלחול, הממוקמת מצפון לעיר חברון, נתון לאיומים גוברים עקב התפשטות מאחזים על הרכסים ההרריים הסובבים אותה. 'ג'בל אל-ג'ומג'ומה', הנחשב לאחת הפסגות הגבוהות ביותר בפלסטין, בולט כיעד מרכזי לתוכניות אלו, שהובילו לבידוד שטחים נרחבים של אדמות חקלאיות פוריות.

על פי עדויות מהשטח, המצור ההתיישבותי גרם לבידוד של למעלה מ-14 אלף דונם, המהווים שליש משטח העיירה הכולל. חומרת צעד זה טמונה בכך שאדמות אבודות אלו תורמות כ-60% עד 70% מכלל התוצרת החקלאית המקומית, מה שמאיים על פרנסתן של אלפי משפחות המתפרנסות מגידול ענבים.

שורשי תוכנית זו נעוצים בשנת 2020, כאשר עמותות התיישבות החלו ללחוץ להקמת התנחלות שכינו אותה 'מעלה חלחול'. פעילות זו התפתחה והפכה כיום לסדרה של שבע נקודות התיישבות המקיפות את הרכסים, ויוצרות חומה אנושית וצבאית המונעת מחקלאים גישה לשדותיהם ההיסטוריים באופן טבעי.

בעלי האדמות עומדים בפני אפשרויות קשות לגישה לרכושם, כאשר חלקם נאלצים להתגנב בחסות החשיכה כדי להימנע מרדיפה צבאית ותקיפות מתנחלים. מסלול מסוכן זה מסתיים לעיתים קרובות בעימותים ישירים או במעצרים, על רקע פריסה נרחבת של כוחות הכיבוש המגנים על המאחזים המתהווים.

המסלול הרשמי באמצעות 'תיאום מראש' הפך על ידי הרשויות הצבאיות לכלי לסיכול, שכן אישורים ניתנים רק למספר מצומצם מאוד שאינו עולה על 30 איש בשבוע. אישורים אלו מלווים בהגבלות חמורות המונעות כניסת כלי רכב, מה שמאלץ את החקלאים ללכת מרחקים ארוכים העולים על 4 קילומטרים כדי להגיע לאדמותיהם לפרקי זמן קצרים מאוד.

בהקשר קשור, מנגנוני ההתיישבות ממשיכים לפעול מסביב לשעון לבניית תשתית קבועה ויישור קרקעות בואדיות ובהרים הסובבים. למרות מדיניות שיטתית זו להרס המגזר החקלאי, החקלאים מפגינים נחישות להיאחז באדמותיהם ולהעביר את הידע החקלאי לדורות הצעירים כסוג של התנגדות עממית מול ניסיונות הייהוד המתמשכים.

מאחזים אלו הפכו למחסום בין האזרחים לאדמותיהם, והחקלאי מקבל אישור לשעתיים בלבד, שאינן מספיקות אפילו כדי להגיע לאדמתו ברגל.