אזהרות ישראליות מפני רווחים אסטרטגיים של טהראן בהסכם החדש עם וושינגטון

ענת הושברג-מרום, מומחית ישראלית לעניינים גיאופוליטיים, הזהירה כי ההבנות האחרונות בין ארצות הברית לאיראן מהוות רווח אסטרטגי ארוך טווח עבור טהראן. היא הסבירה בניתוח שפורסם בעיתונות הכיבוש כי הסכם זה, למרות שהוא מספק רגיעה בשווקי האנרגיה העולמיים, מעניק למשטר האיראני הזדמנות להחזיר את הלגיטימציה הבינלאומית שלו ולבנות מחדש את יכולותיו הצבאיות והכלכליות בצורה חזקה יותר.

המקורות ציינו כי הכלכלה הישראלית עשויה לקצור פירות מוגבלים וקצרי טווח מהסכם זה, המתבטאים בייצוב מחירי הדלק ובשיפור מורל המשקיעים כתוצאה מירידת הסבירות לעימות צבאי ישיר. עם זאת, המומחית הדגישה כי רווחים כלכליים אלה אינם שווים את היקף האתגרים הביטחוניים שיוטלו על ידי התעצמות ההשפעה האיראנית באזור והעצמת בעלות בריתה האזוריות להרחיב את פעילותן.

הקריאה הישראלית רואה בהסכם הנוכחי ביסוס מציאות גיאופוליטית חדשה הדורשת מהממסד הביטחוני בתל אביב לבחון מחדש את מושגי הביטחון הלאומי וביטחון האנרגיה באופן יסודי. היא סברה כי הקלת הלחצים על איראן כרגע אינה מסירה את האיום הקיומי, אלא דוחה את הפיצוץ בתמורה ל'שקט שקרי' שמחירו עלול להיות הביטחון הישראלי בעתיד במקרה של אי פירוק מלא של תוכנית הגרעין.

בנוגע לתיק האנרגיה, הנתונים חשפו כי ישראל ייבאה בשנת 2025 למעלה מ-21 מיליון טון נפט גולמי, כאשר היא תלויה ב-45% באספקה המגיעה מאזרבייג'ן. המקורות הסבירו כי המשברים האחרונים במצר הורמוז הראו את שבריריות מערכת האספקה הישראלית ואת תלותה המופרזת במעברים ימיים בינלאומיים שעלולים ליפול קורבן למתחים פוליטיים.

המומחית קראה לממשלת הכיבוש להאיץ את פרויקטי העצמאות במגזר האנרגיה באמצעות גיוון מקורות והשקעה מסיבית בתשתיות ובמערכות אחסון מתקדמות. היא גם הדגישה את התפקיד המרכזי שממלאים שדות הגז בים התיכון, כמו 'תמר', 'לוויתן' ו'כריש', כקו ההגנה הראשון להבטחת המשכיות האנרגיה במצבי חירום קיצוניים.

במישור הדיפלומטי, הושברג-מרום דרשה לחזק את התיאום עם ארצות הברית למרות הפער הגובר באינטרסים, בנוסף להרחבת מעגל שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות המפרץ כדי להתמודד עם השאיפות האיראניות. היא סברה כי בניית בריתות אזוריות איתנות היא הדרך היחידה לפצות על הירידה ביכולת ההרתעה שעלולה להיגרם על ידי הסכם הגרעין החדש.

הניתוח הגיע למסקנה כי האתגר האמיתי העומד בפני ישראל אינו בהתרחשות משבר אנרגיה או ביטחוני חדש, אלא בתזמון התרחשותו ובמידת מוכנות העורף והמערכות החיוניות להתמודד עמו. היא הדגישה כי חיזוק גמישות מגזר האנרגיה ופיתוח אנרגיות מתחדשות אינו עוד מותרות כלכלית, אלא צורך ביטחוני דחוף להתמודדות עם השינויים המהירים במזרח התיכון.

כל הסכם שאינו כולל פירוק מלא של תוכנית הגרעין האיראנית לא ישיג יציבות קבועה, אלא יוביל לשקט זמני שייצור תחושה שקרית של ביטחון.